דראקו בגרינפינדור

במהלך שיעור שיקויים על סלית'רין, פרופסור סנייפ הסתכל עליי במבט מזלזל.

אני באמת לא מבין אותו, הוא הסנדק שלי! הוא אמור להיות זה שייתמוך בי! 

סנייפ נתן לנו מרכיבים לשיקוי, כנראה בשביל לבדוק את רמת הכיתה ואת מידת הסבלנות שייצטרך להקדיש לכיתה הזו.

שיקויים הוא המקצוע האהוב עליי, זה בכלל לא קשור לזה שאני מיומן בהכנת שיקויים! (טוב. אולי קצת...)

בזמנה הפנוי של אימא, היא הייתה רוקחת את הבשמים שלה. למרות ששני אלה תחומים נפרדים, צריך דיוק וריכוז בשני הדברים.

הרמיוני גריינג'ר הפנתה את גבה לקדרה, כנראה כדי לחפש ספר על אחד המרכיבים.

כשהיא הסתובבה, הוויזלי הטיפש שם לה ממתקיא בקדרה . היא הסתובבה חזרה ובחשה את המרכיבים, אך כאשר קירבה את אפה כדי להריח, קיא נשפך מהקדרה על כולה! 

"איכס"

"איו!" 

"איזה גועל!" 

צעקות כאלו ואחרות נשמעו מכל קצוות החדר. הרמיוני נהייתה אדומה מכעס.

"את בסדר?" ניגשתי אלייה, היא הנהנה קלות בראשה. 

"הנה, אני אעזור לך לנקות..." הושטתי לעברה נייר. 

"תודה רבה. קראתי באחד מהספרים שלי לחש ניקיון, אבל אני לא זוכרת אותו!" 

"את מתכוונת לזה?" מלמלתי לחש קל והיא חזרה להיות נקייה" 

"וואו! תודה רבה!" הרמיוני צהלה מאושר ואני הסמקתי. 

ממתי אני מסמיק? 

רון ישב בשולחן שמול הקדרה שלו חסר אונים "אתה דפוק וויזלי?!" צעקתי עליו.

"זה..זה היה בצחוק!" הוא שקשק מפחד! 

"כן בטח! קילקלת לה את השיקוי כי אתה מקנא! תסתכל על עצמך קודם ותדבר! לא יוצלח שכמוך!" כל התלמידים בחדר, כולל סנייפ הביטו בנו. 

"50 נקודות מגרינפינדור על ההתנהגות המכפישה שלכם! 60 נקודות נוספו לסלית'רין על עבודתם השקטה." הסלית'רנים חייכו אלינו ופנסי פרקינסון הוציאה לי לשון.

"בולדוג" אמרתי כשסניים לא שמע. 

כולם צחקו, אפילו הסלית'רנים. חוץ מפנסי שעשתה פרצוף נעלב והסתובבה לשולחן שלה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא