כוכבים נופלים

הפעם הפרק כתוב מנקודת מבט של חברה של הנרצחת. מקווה שתיהנו.

אהבתי את ג'יין. אהבתי אותה בכל ליבי. היא הייתה אחת הבנות היותר נחמדות שפגשתי בחיי. היא הייתה מי שהאירה לי הדרך גם בתקופות החשוכות ביותר.

אבל היא כבר איננה.

היא נרצחה על ידי אוכל מוות מרושע שכל מטרתו הייתה- להרוג אותה, אותי ואותך. את כולנו.

בחודשים שאחרי הרצח הייתי מתבודדת הרבה, ומחכה לדמעות שיבואו. אבל הן התעקשו להישאר בפנים. במשך כל התקופה הזאת לבי דמם, אך סכר הדמעות לא נפרץ.

ג'יין הייתה מישהי מיוחדת. מעולם היא לא זילזלה באף אדם, ואהבה כל אחד כמו שהוא. היא הייתה מהמתנגדות החריפות לחרם על בני המוגלגים.

כשהייתה מדברת, אלו לא היו אמירות של סתם. כל מה שאמרה- קיימה.

היא הייתה מעט ביישנית, ולכן מעטים הם המכירים אותה, אך כל מי שהיה מקורב אליה יאמר לך בפה מלא- ג'יין היא משהו שלא מהעולם הזה.

בהלוויה, נאמרו עליה הרבה שבחים. אבל כל האמירות שנאמרו שם לא נגעו לי בכלל. כל כולי הייתי מרוכזת בג'יין. היא שכבה, חסרת רוח חיים, במיטה מכוסה מצעים לבנים. חיוכה עוד היה על פניה, ורק בעיניה ניתן היה לראות שהיא כבר איננה כאן.

"ג'יין" לחשתי לה בקול שרק אני שמעתי "ג'יין, שובי אלי"

באותו הרגע הבטחתי לעצמי- תמיד דמותה של ג'יין תהיה חקוקה על לוח ליבי.

ונכשלתי. לאחר מספר שנים, כשעברתי לעבוד במשרד הקסמים, נוכחתי לדעת שג'יין כבר אינה בראש מעייני.

הו אז בכיתי את הבכי הראשון שלי מאז הרצח. 

הפרק הקודם		הפרק הבא