אדמונד פיוונסי בהוגוורטס

הפרק קצר יחסית - אבל זה בגלל שלא עבדתי עליו הרבה זמן. תודה להראל HD ול-doctor who365 שענו על השאלה שלי והביעו את דעתם בנוגע לשיר. הייתי כותב שבלי תגובות אני לא ממשיך, אבל משום מה אני חושב שזה לא ממש יגרום לאנשים להגיב...

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אדמונד התעורר והביט בשעון. השעה הייתה 6:00, והסעודה הייתה אמורה להתחיל בשבע וחצי. הוא קם בזריזות והתלבש.

כשהיה כבר לבוש לחלוטין, אדמונד ירד לחדר המועדון והתיישב שם. כמה דקות מאוחר יותר, עוד מישהו קם. "בוקר טוב." אמר הילד בפיהוק. "אני ג'ורג' סטון. איך קוראים לך?" "אדמונד פיוונסי." אמר אדמונד. "רוצה לרדת איתי לאולם הגדול לשחק שח?" "חכה," אמר ג'ורג'. "אני רק מביא את הכלים שלי." אדמונד וג'ורג' ירדו למטה, שם הם ראו את קבוצת הקווידיץ' של גריפינדור, ובראשם פיטר, אוכלים כמה טוסטים. "בוקר טוב, אד." אמר פיטר. פיטר, אם אתם מעוניינים לדעת, היה ילד גבוה (אבל לא יותר מדי). הוא היה שומר בקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור והקפטן שלה, ונחשב לשומר טוב מאוד. בנוסף לכך, הוא היה מעולה בשינוי צורה, במיוחד בהחייאת חפצים, והוא היה זה שיצר לאדמונד - ולכל המשפחה, בעצם - את סט השח שלו ושל לוסי. אדמונד לקח איתו את הכלים הלבנים, בעוד השחורים נשארו אצל לוסי בבית, לכן נאלץ ג'ורג' להיות בשחורים. "ביוטוס." אמר אדמונד, והכלים התעוררו לחיים. "ציד-כמהין, צעד שני צעדים קדימה." אמר אדמונד. החייל מול המלך, שנראה (החייל) כמו גירית, צעד שני צעדים קדימה בצייתנות. "למה קוראים לחייל הזה ציד-כמהין?" תמה ג'ורג'. "סיפור ארוך." אמר אדמונד. "יש עליו פרק שלם בספר, אולי כדאי שתקרא אותו." "מה?" שאל ג'ורג'. "סיפור עוד יותר ארוך." אמר אדמונד. "עזוב, פשוט נמשיך לשחק." והם המשיכו לשחק תוך כדי אכילה. מאוחר יותר הם קיבלו את מערכת השעות שלהם, ובעשרה לתשע, אחרי הפסד מפואר של אדמונד (הוא דווקא היה טוב יחסית בשח, אבל אף אחד לא מנצח תמיד), הם עלו למעלה, לשיעור לחשים. טוב, ובכן, לא נייגע אתכם בסיפורים על השיעורים, שהיו די משעממים, ונדלג לערב, גם בו שום דבר מעניין לא קרה, ואדמונד הלך לישון שוב בחדר המועדון. 

הפרק הקודם		הפרק הבא