קוסמת?

האריהרמיוני, BOB THE MINION, שחרולה, אן ידועוני, שקי פוטר, אלכסנדרה, ליליבלק שנרשמו לעידכונים. מעכשיו אני כותבת נקודות מבט.

נעם הרגיש נורא. אולי נעה לא חשבה שהוא לא שמע את יפחותיה, אז היא טעתה. הם לא החליפו מילה כל היום ובלילה רדפו אותו סיוטים של נעה כועסת עליו ולא אוהבת אותו יותר (דבר שמעולם לא קרה).

ביום למחרת נעם ידע שנעה עדיין כועסת. הוא החליט לדבר איתה.

בארוחת הבוקר הוא לחש לנעה באוזן לבוא לחדר, יש לו תוכנית שהיא תבוא איתו. נעה סימנה בראשה לאות כן, אחרי הכל, 11 שנים של אהבה ואחווה הצליחו לרכך אותה מעט.

נעם חיכה בעצבנות על מיטתו. הוא פחד שהיא תכעס עוד יותר 'ומה אם היא תכעס עליו? זה מעולם לא קרה ולא יקרה! אבל...' 

נעה נכנסה לחדר והתיישבה ליד שולחן העבודה המשותף שלהם ושאלה אותו לרצונו.

"נעה, אני יודע שקשה לך לעכל את זה שרק אני קוסם-"

"אני יודעת שרק אתה קוסם ואני בכלל לא מעוניינת להיות אחת!" היא אמרה בנחרצות. מה קרה לכל האהבה והנכונות להירתם אחד לשני? מה גרם לנעה להתנהג ככה?

דבריה של נעה לא שיכנעו את נעם ונעלב מדבריה. "נעה, בואי נחשוב איך תוכלי להיות איתי בלי שליחת מכתבים וחופשות." ניסה נעם את מזלו.

"כבר אמרתי לך-אני לא מעוניינת בשיעמום וטימטום הזה!" היא הרימה את קולה מעט. לנעם היה גוש בגרון, הוא לא ידע שלנעה כבר עומדות דמעות בעיניים.

"נעה, תוכלי להיכנס לאחת המזוודות ואז לא יהיה להם דבר מלבד להשאיר אותך איתי!" ניסה נעם שוב, בקול נואש ושבור.

"מה?תיקח אותי איתך? אבל חשבתי ששליחת מכתבים מספיקה לך!" עקצה נעה.

"נעה! מתי תביני שאני לא אלך בלעדייך!" אמר נעם כשכבר הדמעות המלוחות זרמו במורד לחייו. נעה הביטה לעברו במבט שאמר 'טוב, שיכנעת אותי. טעיתי. גם אני מצטערת מהתינוקיות שהתנהגתי בה אתמול.', היא לא ציפתה לדמעות.

"נעם!" לא התאפקה נעה וקפצה עליו וחיבקה אותו כפי שהיו עושים כשהיו צעירים יותר.

"נעה!" המשיך נעם בשמחה והוריד אותה מעליו. "נעה, אומנם לקניות לא אוכל לקחת אותך, אך להוגוורטס נוכל. את תהיי הסוד שלי ואני שלך."

"נעם, סליחה" אמרה נעה פתאום בקול מבוייש ושקט.

"סולח, סולח אבל בואי נתכנן איך!" כמעט צעק נעם, ליבו היה מלא עד מעבר לגדותיו באושר, הפרוד והכעס שהיה בינהם שלא היה עד אז נגמר. לתמיד.

נעה ונעם הוציאו דפים ועפרונות, חידדו את מוחם והתיישבו ליד השולחן.

נעם שירטט ונעה שירטטה. "דף 57!" אמר נעם אחרי שעתיים מיגעות של תיכנון חסר הצלחה וקימט את הדף לכדור וזרק אותו לתוך הפח.

נעה היסתה אותו כשחיוך מנצח על פניה. היא לחשה אל תוך אוזנו של נעם כמה מילים, נעם חייך ופלט אנחת רווחה.

"נעה את מלכה!" הוא צעק באושר. הוא לא תיאר לעצמו שאחרי היום ההוא היא תשלים בקלות שכזו, הוא מעולם לא רב עם נעה, הוא מעולם לא נתקל בהתנהגות שכזו עם נעה, תאומתו.

נעה חייכה אליו מסנוור והסיטה את שערה השופע מבעד לפניה. רק עכשיו נעה שם לב לאדמומיות שהייתה לכמה זמן בעיניה, כי עכשיו הן שוב זהרו באושר התמידי ששרר בעיניה.

הפרק הקודם		הפרק הבא