דרארי, אוסף סיפורים קצרים

כל הזכויות שמורות לג'יי קיי רולינג ולכותבת הפיק המקורית

קישור למקור (ברוסית): https://ficbook.net/readfic/1247896/3682753#part_content

נכתב בהשראת התמונה: https://pp.vk.me/c316521/v316521457/8754/5mEt_SztCLs.jpg

משב רוח קר וחורפי נשב מהחלון הפתוח... אך הארי בקושי חש בכפור. הוא ישב על הרצפה, שעון בגבו על הקיר הקפוא, מצמיד אל חזו את הסוודר הירוק, האהוב על דראקו, אשר שמר עדיין על ניחוח גופו, וחיכה...

חיכה, שדראקו יחזור.

חיכה בצורה הנואשת ביותר! משום שדראקו חייב היה לחזור. כיוון שהוא תמיד היה חוזר - ולא משנה מה! רק עוד רגע, תשמע דפיקה בדלת, ודראקו יכנס לסלון, בדיוק כמו בכל מאות הפעמים האחרות... והארי יחבק אותו, יבקש סליחה ויוביל אותו לעבר המטבח, שם יחכה להם תה חזק וחם. כל מה שצריך לעשות, זה רק לחכות עוד קצת. הוא אמור... והוא יהיה חייב לבוא!

הארי נרעד מהרוח הקרה שנשבה על רגליו, וחיבק חזק יותר את הסוודר. משב האוויר עבר לאורך הרצפה והתרומם מעלה, מפזר את שלל הניירות שנחו על שולחן הכתיבה. ביניהם, נמצאה גם פיסת עיתון מקומטת אשר, כמה שניות לאחר מכן, נחתה על הרצפה, לרגליו של פוטר. על חצי ממנה הייתה תמונה של בחור צעיר, בעל עיניים כסופות ושיער בהיר. מתחת לה נכתבו משפטים בודדים בלבד...

הספדים הם תמיד קצרים.

הפרק הקודם		הפרק הבא