תיכון פאנם

אני ופרים נכנסות לקפיטריה. ביום רגיל אף אחד לא שם לב לשתי ילדות עניות, אבל אני תופסת את אמארה בוהה בי בשינאה. יש חבורה מתחת לעין שלה. טוב, היא הייתה צריכה לדעת שאף אחד לא קורא לי פתטית.

גייל מניד בראשו לכיוון הקרייריסטים משכונה שתיים. הם מתקרבים לשולחן שלנו. באסה. "את כל כך בצרות ילדה" הוא אומר.

"לא אכפת לי שאת רק בת שתים-עשרה" אומר הנער "אם את מתעסקת עם אחד, את מתעסקת עם כולנו" הוסיפה הנערה. יש לה הבעה כזו, שאני חושבת שהיא לא תהסס להשתמש בי כמטרה לסכינים שלה.

"אוקיי, זה מספיק" פיטה נעמד "היא בת שתים-עשרה. היא לא יודעת מה היא עושה". "אתה מוזמן ג'יגולו" מגחך הנער משכונה שתיים.  "אתם מכירים את הילדה הזו?" מחייכת הנערה ומחווה לעבר פרים "יש לה פנים יפות מאוד. אני מניחה שתרצו שהן ישארו כאלה". אני מחפשת את היימיטץ' אברנתי, המשגיח של חדר האוכל. כמובן, אני מוצאת אותו ישן על כיסא בפינה, שיכור לגמרי.

הקרייריסט משכונה אחת עומד לידו. הוא מניח אצבע על השפתיים שלו. אוקיי, הבנתי. לא להגיד לשכונה שתיים שהוא הורס להם את החגיגה. היימיטץ' כושל לכיווננו. "מה קורה כאן?" הוא שואל. "שום דבר אדוני" אומר הנער משתיים. הם מתרחקים.

"את יודעת משהו" פרים מפרה את השתיקה "אני מציעה לך לא ליסוע בהסעה היום. אין שם משגיחים" "אני יודעת" אני נאנחת "אבל זה ממש לא רעיון טוב להתחיל להתרוצץ בשכונה אחת-עשרה".

"יש לי רעיון!" צוהלת פרים "את זוכרת איך עפת בשיעור ספורט? את יכולה לעשות את זה גם על בניינים?" "אולי" אני מהססת "הנפילה משם מסוכנת יותר, אבל הבניינים קרובים אחד לשני"

אני עומדת מול בניין. מרגע לרגע זה נראה לי רעיון רע יותר. איך אני אמורה לטפס לשם? או לרדת? אני מבחינה במרזב. זאת התשובה! הוא יכול להקל על הטיפוס, וכשאני אצטרך לרדת... כל דבר בזמנו.

אני מגיעה לבית האחרון. מכאן, הרווח גדול מידי בשביל לקפוץ. זה מספיק קרוב. אבל איך אני יורדת? כנראה שאני אצטרך פשוט... לקפוץ. שיט. אני מקווה שאני לא אשבור משהו. הבניין הזה לא עד כדי כך גבוה. אני קופצת ו... נופלת על שתי הרגליים.

זה ממש כואב, ואני די בטוחה ששברתי אותן. יורד לי דם, הרבה דם. אני מתחילה להילחץ. אני לא יכולה לזוז, אני מאבדת דם, ולא טוב להישאר בשכונה אחת-עשרה אחרי רדת החשכה. השעה כבר חמש, ובחורף השקיעה מוקדמת.

"מה קרה לך ילדה?" אני שומעת קול מעליי. אני מרימה מבט, וכמעט צורחת. לידי עומד נער מבוגר, שרירי, מסוג הטיפוסים שעדיף לא לפגוש אחרי השקיעה... הסיכויים לא לטובתי היום.

הפרק הקודם		הפרק הבא