אהבת אמת

היי! 

אוקי אז אני מצטערת מראש - הפרק הזה מאוד קצר! 

כפי שהזכרתי בפרק הקודם, חצי מהפרק הזה נכתב על ידי אמילי (fantastic potter ) , כפיים לה!

אז סליחה שזה קצר, כשכתבתי את זה עשיתי את זה ממש ארוך, אבל אז פיצלתי את זה לפרק נוסף כדי לשמור על המתח, אני מבטיחה שאתם תאהבו את זה!

בלי שום חפירות מיותרות - פרק 4!

---------------------------------------------------------------------

"מתעצלים פה בדיבורים גריינג'ר? אולי תרצי לנסות את השיקוי שהכנת, להראות לכולם כמה את לא עובדת?"
זה לא היה נכון והוא ידע את זה. כמה שהרמיוני ניסתה לפשל, זה פשוט לא עבד. זה היה שיקוי פשוט מידי, אי אפשר לטעות. והיא גם רצתה לקבל מאה. היא בלעה את רוקה בקושי רב, כשמזגה את השיקוי אל תוך המבחנה הקטנה. מולה היה בתוך מבחנה שקופה שיקוי סמיך בצבע וורוד בהיר. בדיוק כמו באיור בספר. היא העבירה את מבטה מהמבחנה אל סנייפ. על פניו הייתה הבעת שעשוע קלה. בשבילו כל זה בדיחה. אבל היא לא יכלה לברוח, אחרת היא תאבד 200 נקודות לבית שלה על "חוצפה" או "אי תפקוד" או כל מה שסנייפ מוכן ומזומן להמציא.
היא לקחה נשימה עמוקה ,קירבה את פיה אל הקצה של המבחנה כשפתאום נכנס דמבלדור לחדר , איזה מזל , חשבה "פרופסור סנייפ , אני צריך אותך רגע , תלמידים יקרים , נגמר השיעור."

לאחר כמה שעות נכנסו כל התלמידים לאכול את ארוחת הערב באולם הגדול. השלושה פטפטו, קצת על קווידיץ׳, וקצת על כמה מהמורים. הרמיוני עברה לדבר עם הבנות שבשולחן כשאחת מהן מירפקה אותה .
״הרמיוני, למישהו יש קראש עלייך..״ אמרה לבנדר בראון בהסכמתה של זואי דריין.
״מה? מי?״ הרמיוני הופתעה, למה שלמישהו יהיה קראש עליה.. חוץ מ..
״מאלפוי, דה! ראית כמה הוא מסתכל עלייך?״ אמרה זואי את בדיוק מה שחשבה.
הרמיוני פנתה להסתכל על דראקו, שבדיוק הסיט את מבטו.
היא חזרה לדבר עם הבנים, כי עדיף לדבר עם הבנים מאשר על הבנים.

לאחר שעה וחצי של אוכל טעים במיוחד והמון ויכוחים על קוידיץ׳, הרמיוני התיישבה בספרייה ,כהרגלה, והחלה לקרוא את החומר בתולדות הקסם שסיכמה ועשתה שיעורים בשיקויים בשבילה ובשביל דראקו כשמישהו כיסה לה את העיניים מאחוריה. היא לא ראתה אף אחד קודם בספרייה , אפילו לא את הספרנית שהלכה כי סמכה על הרמיוני שלא תעשה בלגן, זה היה ליל חמישי בערב, תחילת סוף
השבוע , כולם נשארו בחדר המועדון לשחק ביליארד מכושף ושחמט קוסמים. היא הרימה ממנה את הידיים והסתובבה "דראקו." היא אמרה. היא קמה מהכיסא שלה. דראקו התקרב לנשק אותה, פניו היו מילימטרים בודדים מפניה , כשפתאום נשמע "שלא תעז"
הם הסתובבו שניהם לראות מי זה , וראו שזה היה רון. "הרמיוני, אם הוא מכריח אותך לאהוב אותו , אם הוא נתן לך שיקוי אהבה או שהוא מאיים עלייך או סוחט אותך תגידי ואני אהרוג את הפוץ היהיר הזה במקום." רון אמר בקול חנוק ודמעות בעיניים. הרמיוני ידעה שרון אוהב אותה, היא ידעה שהוא ממש לא אוהב את דראקו, או את שאר המאלפויים. דראקו מיד הגן על הרמיוני בגופו, אבל היא ברחה לחפש מורה כלשהו שיעזור לה .
רון התקדם לעבר דראקו ונתן לו אגרוף באף. דראקו החזיר לו באגרוף בפה. הם התחילו להרביץ אחד לשני בכל הכוח.רון כבר החל לאבד את העצבים שלו. הוא לא יקח את הבחורה שהוא אוהב ויצא מזה בשלום ״אבדה קדברה!״.

-----------------------

היי ! זו אני לאחר שהדבקתי את הפרק לתיבת הכתיבה ו-וואו, זה יותר קצר משציפיתי שזה!

בכל מקרה, אני שומרת על המתח לפחות עד מחר בערב.. מוחעחע! 

(לילה טוב?) 

הפרק הקודם		הפרק הבא