פוטר אחרי המלחמה.

הגיע הזמן לנסות לשקם מחדש את החיים שלו.

קודם זה לא עבד.

הגיע הזמן לנסות את נשק יום הדין: לשכוח הכל.

הוא באמת שלא רצה לעשות את זה. אבל אין מה לעשות.

כישוף זיכרון אחד יספיק. מעכשיו, הוא לא הארי פוטר, הילד שנשאר בחיים,

עכשיו הוא הארי פוטר, המוגל שלא מבין מהחיים שלו. 

אבל עם הוא באמת רוצה שזה יעבוד, עליו להפסיק לבצע קסמים.

וזה כולל את קסם הזיכרון. אופס. אסור לו לגלות שום דבר לג'יני. 

זו הדרך היחידה. אחרת היא תסרב. גם רון יסרב. הדרך היחידה היא הרמיוני,

אבל גם זה לא בטוח. הוא יתקשר עליה עוד מעט.

הרמיוני:"הלו?"

הארי:"היי הרמיוני. זה הארי. פחדתי מאוד שרון יענה.."

הרמיוני:"רון ילמד להגיד 'טלפון' כשתגמר הגלידה שהוא קונה.."

-רון:"הרמיוני, נגמרה כל הגלידה במקפיא!"-

הארי:"לא משנה. אני צריך ממך משהו. את מוכנה לעשות לי כישוף זיכרון?"

הרמיוני:"ככה? בלי כלום? 'את מוכנה לעשות לי כישוף זיכרון?' מה עובר עליך?"

הארי:"אוקיי,לא משנה. ביי."

אוף. הרמיוני לא מסכימה.

התקווה האחרונה היא לונה.

מצטערת שקצר, הפרקים הבאים יהיו יותר ארוכים.

הפרק הקודם		הפרק הבא