אהבה לא רציונלית?!

"הארי, זה וויקטור קרום."

זה כל מה שרון אמר בשעה האחרונה.

"אני יודע." אמר הארי בעייפות. "מה הבעיה שלך?"

"כלום- פשוט, הרמיוני-"

"אם יש לך בעיה איתה לך אליה ותדבר איתה, לא איתי."

רון תקע בו מבט זועף. "אני פשוט לא רוצה שהם יתאהבו שוב, זה הכל."

"למה?"

רון הסמיק קצת. "כי, כאילו, היא חברה שלנו, ו-"

"היא חברה שלנו, נכון." קטע אותו הארי. "אבל לא בקטע של אהבה. ואם הם רוצים להתאהב זה לא אמור להציק לך."

רון הסתובב להרמיוני, שישבה ופטפטה עם ג'יני. היא נראתה רגועה, למרות שלחייה בערו האדום.

"הרמיוני-" התחיל רון.

"מה?" היא פנתה אליו בתקיפות. "מה אתה רוצה עכשיו, רונלד??"

"ויקטור קרום."

"כן, מה? מה איתו?"

"את מתכוונת להתאהב בו עכשיו?"

"ומזה עניינך בדיוק?" התערבה ג'יני בכעס.

הרמיוני הביטה ברון, ונראתה עצבנית. "אני לא מתכוונת לעשות כלום, וחוצמיזה, כדאי שתפסיק לעקוב אחרי חיי האהבה שלי. זה מתחיל לעצבן."

היא קמה ועזבה את השולחן בסערה. רון, נדהם, הביט בקרום, שהביט בגבה המתרחק של הרמיוני בעיינים לא ברורות.

"הוא גדול ממנה ב4 שנים." אמר רון והביט בג'יני.

"כן, וזה בכלל לא עניינך." אמרה ג'יני. "אתה רוצה להגיד לי שאתה מאוהב בהרמיוני, או משהו כזה?"

"לא." הסומק שוב הציף את פניו של רון. "ממש לא- ממש ממש לא. אני סתם לא רוצה שהיא תתאהב בו! הוא מבוגר ממנה ב4 שנים!"

"איך זה קשור, לעזעזל!?" צעקה ג'יני ופניה האדימו.

הארי עמד להגיד משהו, אבל באותו רגע קרום קם ויצא מהאולם.

"אה, יופי." אמר רון בזעף. "יופי, פשוט מעולה. הם הולכים להתנשק עכשיו. כן, זה מעולה. אני הולך לעצור את זה."

הוא קם בכעס, אבל ג'יני משכה אותו. "שב, הרגע. אתה יודע שהרמיוני ממש מדוכאת בגללך?"

"מדוכאת???"

"כן, אתה כל הזמן עוקב אחריה, ובודק מה היא עושה, איך אפשר שלא להיות מדוכא מזה?"

"מזתומרת-?"

"תשתוק, הרגע." אמרה ג'יני ותחבה לפה שלה נקניקייה. "אתה פשוט מאוהב בהרמיוני, תודה בזה."

"תעזבי אותי, אנחנו רק חברים."

"כן, בטח." לגלגה ג'יני, והארי גיחך. "בטח."

"תעזבי אותי."

"תודה בזה, רון." צחקק הארי.

"אני הולך לבדוק מה הם עושים שם." אמר רון ויצא במהירות מהאולם.

ג'יני הביטה בהארי. "הם מאוהבים, נכון? חייבים להפסיק את זה הרגע."

הפרק הקודם