כשהארי מאבד את כוחות הקסם

השכם בבוקר, הארי ארז את חפציו, פטיש ענקי לפרוץ איתו את הקבר, גלימת ההיעלמות שלו ולקח אספקה גדולה של אוכל. מי יודע מה יקרה, אולי הוא יצטרך את זה... הוא תפס רכבת ונסע לבית הקברות. הארי הרגיש את צלקתו מעקצצת בצורה קיצונית ביותר, וחוץ מזה, הוא הרגיש אי נוחות מוחלטת בכל פעם שאיזה נוסע נמוך ושמנמן במיוחד. הארי לא ראה את פניו אבל הרגיש בו משהו מוכר. הארי שם לב שהוא הולך לכיוון השירותים, אבל רגע... למה הוא עם פנקס ועט בידו? ״לא יודע מי אתה, אבל אני אדע!״ הארי לחש לעצמו אבל כוונתו הייתה לנוסע. הוא קם מכיסאו, כמה פעמים נעצר כי נוסעים ביקשו ממנו חתימה אבל הצליח לצמק פערים. הוא ראה שהוא מוזר ומיד התחבא מאחורי הקיר. ״פוטר לא חושד בשום דבר בוס, כנראה גיל ארבעים ושתיים לקח ממנו את החוש החד.״ אמר אותו האיש ביובש. עיניו של הארי נפארו לרווחה. האיש הזה הייה האיש המוזר מאחורי הבית!!!! ״אני עומד לברר למה הוא נוסע ברכבת לכיוון בית הקברות ואיפה הוא גר אחרי ששרפתי את ביתו בוס!!!״ הוא אמר וניצוץ מרושע ריצד בעיניו. ״אוקי בוס בלהתראות.״ הארי הרגיש זעם, הוא יכול לנקום באיש ששרף את ביתו וכמעט שרף את ילדיו!! הוא חיכה שהאיש יצא בצעדיו הגדולים וכשהוא יצא, הארי הכניס לו אגרוף חזק כל כך בפניו עד שהאיש התעלף. כמה שעות ברכבת והארי יצא לכיוון בית הקברות מכסה בגלימת ההיעלמות. הארי מצא את עצמו די מהר עומד ליד קבר הרוס למחצה שעליו חצוב השם: ״טום ואנדרולו רידל״ למזלו של הארי... בית הקברות הייה ריק ושומם: הארי הוציא את הפטיש הגדול והתחיל להכות בידיע שיעבור על המון חוקים, עד שלבסוף עמד נגד גופה של נער גבוה, רזה ונאה למראה. לידו דף ניר עליו כתוב באותיות ענק: ״צוואת הגורל של טום רידל.  בהתחלה הארי חשב שזה בדיחה ושהאיש איכשהו עשה את זה אבל אז ראה הסבר על הצוואה המסתורית הזאת: ״צוואת הגורל היא צוואה אפלה שיצרו בקסם חזק מאוד לוחמיו הנאמנים של וולדמורט אנו אוכלי המוות. הארי הפך את הדף וראה את הבקשות בצוואה האפלה. אני, טום ואנדרולו רידל, מבקש מכוחות הכישוף האפלים, נאמני יזכו לתהילה ועוצמה... ועוד כמה שקשורים אליהם ואז הבקשה שהלבינה לגמרי את פניו של הארי: אני, טום ואנדרולו רידל, מבקש מכוחות הכישוף האפלים שבמותי, הארי פוטר יאבד את כוחות הקסם שלו!!!!

הפרק הקודם