דדאלוס והסטיה

ודאדלוס נעמד על יד הדלת של הבקתה, נקש עליה שלוש עשרה פעמים וצייר את סמל אוצרות המוות פעמיים, והידית הפכה מאבן לעץ הפשוט ממנה הייתה כל הבקתה.

הוא פתח את הדלת, "נשים ראשונות" הוא אמר ופינה את הדרך לפטוניה, ומיד אחריה צעד בכבדות ובתסכול מתגבר אל תוך הבקתה.

הסטיה הופיעה אם דאדלי שהחזיק משקולת שהותקן אליה משחק וידאו מסובך.

"אני בטוח שתסתדרו בינתיים  עם ההנחיות שהבאתי לכם," פנה דאדלוס אל פטוניה וורנון, "נאלץ ללכת".

"דאדלי, השמע למה שאמרתי לך, ופטוניה ניסינו לדמות את הבית כמה שיותר לדרך פריוט 4" אמרה הסטיה בעוד הדרסלים משוים את הבקתה לדרך פריוט 4.

"להתראות" נפרדה הסטיה, "להתראות" לחש דאדלי.

"דאדלוש סמאדלוש אומר תודה!" פרצה פטוניה בבכי וחיבקה את דאדלי.

"נחזור בעוד כשעתיים" אמר דאדלוס.

הסטיה ודאדלוס התעתקו בקול פקיעה קטן, והדרסלים השתחררו ונשמו לרווחה

"אלך להכין ארוחת ארבע, יקירי?" אמרה פטוניה לורנון.

"כן.. קחי את הדף הזה מהילד" הוא הושיט לה את המכתב שיועד לה. "אזרוק אותו לאש" אמרה לו.

"הוא אמר שחייבים לקרוא"

"בסדר. למה נתקענו איתו!" היא ציווחה קלות.

"דאדלי לכאן!" נבח ורנון.

"מה, אבא? אני רוצה פלייסטיישן חדש כמו זה שהסטיה הראתה לי!"

"הילד כתב לך את זה. תקרא ואז תשרוף" דאדלי חטף את הנייר.

"ומה בקשר לפלייסיישן?"

"נקנה לך דאדלוש!" כינה אותו ורנון בעוד מצב רוחו משתפר. "ונשחק ביחד עד שתרצה חדש!".

דאדלי ישב על מיטתו הלקוחה מביתו הישן. הוא אהב את המיטה ה18 שלו כל כך, למרות שהוא ידע שבקרוב יצטרך חדש, כמו בכל שאר שנות חייו, כדי שהמיטה לא תקרוס ממשקלו גם הפעם.

נחיל של מים מלוחים שירד מעיניו בדממה נמחו על ידי השרוול שלו.

'דאדלי, בחיים לא ידעתי שאתה מוקיר תודה בשבילי. שניה אחרי שהלכת אמרתי לדאדלוס לכתוב את זה כשתגיעו למקום המבטחים.................................................אחרי שנים של התעללות.... וכל שניה פטוניה התרגשה שאמרתה תודה....לא מאמין שבאמת יש לי קשר דם אלייך, הארי'

השכל האיטי שלו עיכלו את המכתב לאט לאט.

"אמא!"

"כן דאדלוש סמדלוש!" הופיע ראשה של פטוניה מבעד לדלת, מביטות בגבו הענק של בנה.

"אפשר את האוכל ללמעלה? כואב לי הראש"

"כן מתוקי!! אני יביא לך כדור!"

ראשה נעלם.

ידיו נעשו מלובנות מהחזקת המכתב. פתאום הוא הבין את מה שעשה לבן דודו, שהציל את חייו. הוא הבין שפיספס חבר, בן דוד.

הוא היה מבולבל. אביו התנהג בצורה מוזרה. הם עזבו לפתע את דרך פריוט, ופתאום הוא בבקתה כמעט זהה לה אחרי שהרסו לו את הקרקפת בדרך לשם.

הקסמים והאישה המוזרה והיפה הדהימו אותו.הוא רצה להיות קוסם, הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו.

הפרק הקודם		הפרק הבא