0 חרמשים
|
     
|
בית הספר הוגוורטס ללמידת כוחות הערפדים
אוהבים ערפדים? אוהבים הארי פוטר?
אז מה יקרה אם נחבר בין השניים?
|
פרק מספר 4 - צפיות: 3826
 (5) 1 דירגו
|
פרק: |
כותב: | דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר+ערפדים - זאנר: פנטזיה - שיפ: ג'ן לבינתיים - פורסם ב: 06.06.2017 - עודכן: 16.06.2017 |
המלץ! 
ID : 8727
|
|
האגריד לקח את ידו של הארי ("איה, אתה לוחץ!!") ושניהם יצאו מהבית.מכוניות, אנשים, רעש, מהומה; זה מה שהארי ראה ושמע כשהם הגיעו לרחוב הראשי בלונדון והלכו לסמטה חשוכה בקצה השביל, כאן היו הרבה פחות אנשים ואלה שכן היו נראו שיכורים, האגריד הוביל את הארי לעבר קיר לבנים, נשמע "בום" חלוש והאגריד נעלם לשנייה וחזר והקיר התחיל לזוז עד שפתח פתח והאגריד והארי הלכו לשם. "מה זה היה?" שאל הארי, מבולבל ממה שראו כעת עיניו ושמעו אוזניו. "אוף, יש כל כך הרבה מה להסביר... טוב מה שעשיתי כרגע נקרא 'עתלפיים' כדי להיכנס לסמטת דיאגון, שם נקנה את הציוד שלך להוגוורטס, צריך להתעתלף לשנייה וחצי בדיוק ולחזור, הבנת?" "מה זה הוגוורטס?" שאל שוב הארי, מבולבל לא פחות, "מה זה הוגוורטס??? שמועצת הערפדים תשמור עליך ילד, לא לדעת מה זה הוגוורטס?? טוב הוגוורטס הוא בית ספר ללמידת כוחות הערפדים, שזה מה שאנחנו, עם המנהל דמבלדור כבודו" "אוקיי, אז יש לי עוד שאלה אחת, מי זה ערפד האופל? ואיך ניצחתי אותו? חוץ מזה מה השם שלו? ערפד האופל זה לא שם אמיתי..." "טוב זאת לא בדיוק שאלה אחת... אבל בסדר.. ערפד האופל זה הערפד הכי מסוכן בתולדות הערפדים, הוא למד איך לשים כל כך הרבה ארס בשיניו ככה שנשיכה אחת, מוות מיידי.." גופו של האגריד הצתמרר "עד שאתה הגעת הארי אדון האופל רצח את שני הוריך, ערפדים גדולים הם היו, אבל כשהוא נשך אותך הוא נהדף ואיבד את כל כוחותיו" סיים האגריד ביריאת כבוד. "ערפד האופל גם למד בהוגוורטס?" שאל הארי "כן, הוא היה אחד מהתלמידים המצטיינים, אבל בימים ההם הוא היה... שונה.. הוא היה יותר-יותר... בן אדם... ממה שהוא עכשיו... ועכשיו כולם פוחדים ממנו ואפילו את השם שלו הם לא מסוגלים להגיד, אז אומרים ערפד האופל או אתה-יודע-מי" "אבל מה השם שלו" שאל בציפיה הארי "אני.. אני לא יכול להגיד אותו.." "אז תכתוב לי אותו" לא... אני לא יודע לאיית... טוב נו... וולדמורט" צמרמורת עברה בגופו של האגריד והוא אמר "טוב לא חשוב, אני אפילו לא הייתי צריך לומר את זה, מה שחשוב הוא שאתה-יודע-מי חוסל ואין לו שום זכר" האגריד סיים ונכנס לבנק שכונה 'גרינטוס' והארי שאל אותו "למה אנחנו נכנסים לבנק?" "עם מה אתה רוצה לקנות דברים?" אמר האגריד וצחק "אבל אין לי כסף..." "חה, מה אתה חושב שההורים שלך השאירו אותך בלי כלום?" גובלין ניגש אליהם דיבר עם האגריד קצת והוביל אותםך לעבר קרון הם התיישבו והקרון התחיל לנסוע, מהר יותר ומהר יותר "הההאאאגגגררריידדדד" אמר הארי כשהרוח מצליפה לו בפנים "אאאלללל תתתתדדדבבבררר אאאללללייייייי עעעעככככששששיייייוווו, אאאנננניייי עעעווווממממדדד ללללהההקקקקייייאאאא" וזה נגמר, הפנים של האגריד היו סגולות ואפילו מעט ירוקות. האגריד שלף מכיסו מפתח ונתן אותו לגובלין, הגובלין פתח את הדלת ובתוכו היה... זהב, ערמות שלמות של זהב, והכל היה רק שלו, האגריד לקח שני חופנים מהכסף ושם בכיסו "ועכשיו לכספת מס' 317, יש שם משהו להוגוורטס, שדמבלדור כבודו, סומך עליי שאני אקח" הגובלין עלה על הקרון ואחריו הארי, להאגריד היה קצת קשה לחזור אליו שוב אבל בסוף הוא נכנס. הנסיעה השנייה היתה לא פחות גרועה מהראשונה, אבל הארי למד וסתם את הפה. האגריד נראה עוד יותר ירוק אחרי הנסיעה השנייה אבל הוא לא אמר כלום. הגובלין טבל את ידו בחומר ושם את ידו על הדלת, מילמל כמה מילים והלך אחורה, עשרות המנעולים שעל הדלת נפתחו אחד אחת והדלת נפתחה. בתוכה היתה רק חבילה קטנה ומצ'וקמקת שהאגריד לקח, תחב אותה בבית השחי שלו, והלך באיטיות לכיוון הקרון. אחרי שיצאו מן הבנק האגריד אמר להארי שילך לקנות לו את הספרים שצריך (קצת לפני זה הוא נתן לו רשימה ואת הכסף) והוא הלך לכיוון פונדק קטן לנוח קצת. האריי הלך לעברר חנות שנקראה כרך ודף בע"מ ונכנס אליה, החנות היתה מלאה באנשים וכמה מהם באו אליו לחצו את ידו ומילמלו " הארי פוטר... כבוד גדול" או "הארי פוטר.. אני אוכל לעזור.. אם אתה צריך משהו.. רק תבקש..." ומדי פעם הארי שלח גם חיוכים קטנים למי שלחץ לו את היד. מוקף באנשים הוא הגיע אל המוכר והוא אמר "הוגוורטס מה? בן כמה אתה?" "11" "אה, שנה ראשונה, הנה אלו הספרים שאתה צריך" הוא אמר ונתן להארי ערימת ספרי שהיו מסודרים על שולחנות לצד ערימות אחרות שהיו כתובות עליהם מספרים, על שלו היה רשום 1, הארי נתן למוכר את כמות הכסף שהוא ביקש והלך לדרכו, מתי שיצא מהחנות ראה מיד את האגריד, הוא היה דיי בולט בשטח, הוא נופף לו והאגריד נופף לו חזרה, הארי רץ אליו והאגריד לקח את הספרים מידיו ומיד אמר "אה, וגם כמעט שכחתי את מתנת היום הולדת שלך!" "אני לא מאמין" חשב הארי בראשו "היום זה היום הולדת שלי! איך שכחתי?" האגריד הוביל את הארי לחנות חיות קרובה, ברגע שהם נכנסו הארי לא רצה לצאת, היו בפנים חתולים, עכברים, צפרדעים וקרפדות אבל הכי הרבה היו עטלפים, היו עטלפים שחורים משחור, והיו עטלפים אפורים או חומים, הארי נמשך לעטלפה שחורה, עם עיניים אדומות, הואבא אליה כמו מגנט למקרר, והוא הסתכל עליה, והיא עליו, ואז היא אמרה משהו שנשמע להארי אנגלית אבל כל שאר האנשים שמעו זאת כצווחה רגילה של עטלפים, אבל הארי שמע אותה אומרת "קח אותי...בבקשה" הארי הנדהם הוא הביט אל שאר האנשים, לא היה נראה שמישהו מהם שמע כרגע עטלפה מדברת, אז הארי חזר להביט בעטלפה והינהן, הוא חשב שהוא ראה שמץ של חיוך בפניה של העטלפה. אחרי שהאגריד שילם הארי הוציא אותה מהכלוב ואמר לה"בבקשה...הדוויג"ואז צחק כשהדוויג על ידו. "זהו, עכשיו נשאר רק השיקוי" אמר האגריד לאחר שקנה להארי גלימות. "מה זאת אומרת שיקוי? איזה?" שאל הארי "שיקוי לשיניים, אף פעם אין שני שיקויים שהם אותו הדבר ולכל שיקוי יש כוח שונה, מתי שאתה צריך אתה שם את השיקוי על השיניים שלך וחושב על מה אתה רוצה לעשות" הם נכנסו לחנות ששמה 'אוליבנדרס יצרני שיקויים בע"מ' וראו שם מוכר, בסביבות גיל ה-70 מקבל את פניהם. "תלמיד שנה ראשונה אה?" הוא שאל, ואז אישוניו התרחבו והוא הזיז את הפוני של הארי ממצחו "וואו, הארי פוטר, כבוד גדול בשבילי לתת לך שיקוי... טוב נסה את זה, לב של דרקון, עם עץ אלון וקצת עלים של אלה" הוא אמר ונתן להארי שיקויי שהיה לו ביד "חשוב חזק על רעל ושים את השיקויי על שיניך" הארי עשה כך והרגיש מוזר, כאילו ניביו מתמתחות מוכר השיקויים נגע באחת מניביו עם כפפה ואז אמר "לא קרה כלום טוב אולי נסה את... טוב.. אממ, נסה את זה, נוצת עוף חול ועץ צינית, ועשה אותו דבר כמו קודם" הוא אמר והארי עשה כדבריו, שוב הוא הרגיש את ניביו מתמתחות אבל הפעם הוא הרגיש גם ארס עובר בגופו ומגיע לפיו, המוכר נגע בניבו עם הכפפה והיא נמסה, "אממ, מוזר מאוד..." המוכר מילמל לעצמו. "מה כל כך מוזר אוליבנדר?" שאל האגריד "העוף חול הזה הוציא שתי נוצות, אחת מהם כאן לפניך והשנייה היא בשיקוי של מי שרצח את הוריך, אתה-יודע-מי.." הצתמרר אוליבנדר הארי לקח איתו את שיקוי שילם ויצא והחנות, כשהדוויג עדיין על כתפו. האגריד שכר להם חדרון בקלחת הרותחת, הארי שם את הדוויג על המדף ובזמן ששכב אמר: "היום הולדת הכי טוב בעולם"
|
|
||||||||||||||
זה פשוט גאוני, אין דרך אחרת להגיד את זה, הצורה שהערפדים משתלבים בסיפור של הארי פוטר, היא פשוט גאונית, אין לי מילים...
| ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
| גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
|||||||
 |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |