אני סליתרין- אז מה?

יומני היקר,

אני לא מבינה למה כישופים זה חשוב כל כך? למה לא לעשות דברים עם הידיים במקום עם השרביט?

שלחו אותי השבוע לשיחה עם פרופסור סנייפ, ראש בית סלית'רין.

מסתבר שלמרות שאני מבריקה בהכנת שיקויים ובשינוי צורה אני ממש גרועה בכל שאר השיעורים. נכשלתי בכל הבחנים והמבחנים בכל המקצועות חוץ השיקויים ושינוי הצורה [ששם הצטיינתי!] וגם כל העבודות שהגשתי קיבלו ציונים נמוכים... פרופסר סנייפ רצה לדעת אם משהו מפריע לי ללמוד, אבל לא ידעתי מה לענות לו... רוב השיעורים בבית הספר לא ממש מעניינים אותי. נכון, בהתחלה התלהבתי מהלימודים אבל זה היה בעיקר בגלל החידוש בהם. עכשיו אני די מיואשת, כי לא משנה כמה אני מנסה אני פשוט לא מצליחה ברוב השיעורים! נכון, אני יודעת יותר כישופים מרוב בני גילי, אבל אני לא אוהבת את זה... זה לא מרגיש לי טבעי לעמוד עם שרביט ולנופף בו תוך אמירת מילים מוזרות, ולמה שאכשף משהו כדי שיעוף? איזה שימוש אני אמורה לעשות עם זה? פרופסר סנייפ אומר שאם לא אשתפר הוא ידווח להורי! הם יכעסו כל כך! פרופסור פליטיק כתב במבחן האחרון שלי שלולא היה יודע היה חושב שאני סקיבית! [הערה די מרושעת מצידו, לדעתי.]

בימים האחרונים הלכתי רק לשיעורי השיקויים ושינוי הצורה, נמאס לי שצוחקים עליי. רוב הזמן אני נמצאת עם ארגוס [כן, ארגוס פליץ', השרת.] הוא מאוד עצוב מאז שהחתולה שלו הפכה לאבן, הוא אפילו לא מנסה להעניש אותי שאני מבריזה משיעורים. ג'ימי לא מבין איך אני מסתדרת אתו.

האמת שאנחנו רוב הזמן מנקים את בית הספר ומדברים.

הרבה פעמים על הקושי בעשיית קסמים [ארגוס אפילו סיפר לי על הקורס המסייע שנכשל] ועל חתולים, בזכות ארגוס הבנתי איזה יצורים נפלאים הם, גברת נוריס הייתה כל עולמו. הוא כל יום מבקר אותה ומדבר אליה, הוא מקווה שהיא שומעת אותו ושבקרוב היא תחזור לעצמה. הוא היחיד שמבין את התסכול הרב שאני חשה ואת החשש שלי שאולי לעולם לא אהיה טובה בכישוף [אני מפחדת שאני סקיבית...]

כמו שאתה בטח מבין, יומני היקר. היה לי שבוע די קשה.

להתראות,

           אייבורי נוט.

הפרק הקודם		הפרק הבא