לחזור בזמן

קישור לאשכול הרישמי של הפיק: http://hportal.co.il/index.php?showtopic=50319
בבקשה תגיבו שם!

-----

שם הפאנפיק: לחזור בזמן

פאנדום: הארי פוטר

דירוג: PG (אולי איזו נשיקה קטנה...)

ז'אנר: אין לי מושג

שיפ: אולי ג'יימס/לילי, נראה בהמשך

תקופה: הקונדסאים, שנה שביעית (הסיפור מתחיל ב-2018, אבל זה לא באמת משנה)

תקציר: הרמיוני קוראת את 'הוגוורטס – תולדות' הגרסה הישנה, בכדי למצוא מידע על התעללות בגמדוני בית. היא לא מצאה את המידע שחיפשה, אבל כן מצאה עמוד ובו מסופר על מורה להתגוננות בפני כוחות האופל בשם הארי פוטר. היא מספרת על כך להארי, והוא מחליט לחזור בזמן וללמד את הוריו וחבריהם בהוגוורטס.

וויתור זכויות: לרולינג. אין לי כל מטרה להרוויח מפאנפיק זה. בלהבלהבלה.

פרק 3 - לשכוח

"טוב," מלמל דמבלדור בזמן שהארי הרגיש את לחיו מתלהטות.

"תלמידים יקרים, אני שמח להציג בפניכם את המורה החדש להתגוננות מפני כוחות האופל-" נשמעו קולות פעוטים של מחיאות כפיים. אחרי הכל, זה היה טיפה מוזר שתוך שניה בלבד של דיבורים דמבלדור הסכים לאותו איש מוזר שהתפרץ באמצע נאומו, להיות פרופסור.

"-הארי פוטר." המשיך דמבלדור את דבריו.

הפעם אף אחד לא השמיע רעש ואף אחד לא מחא כפיים.

"פוטר?" נשמע קולו של ג'יימס פוטר, אביו של הארי.

הארי לא הצליח לעצור את עצמו, וקם מכסאו.

"זה שם מאוד נפוץ, אתם יודעים!" אמר כמעט בצעקה.

~

"אתה לא חושב שזה טיפה מוזר?"

"כן, אני חושב שזה מוזר."

"מאוד מוזר אפילו."

"בסדר."

"ממש מוזר!"

"פשוט תשתוק, סיריוס."

"ועוד איך שהוא דומה לך! ממש מוזר."

"אתה עושה לי כאב ראש."

"הוא נראה בדיוק כמוך, חוץ מהעיניים והצלקת המוזרה שיש לו על המצח."

"תקשיב, לא איכפת לי."

"אבל קרניים, זה ממש מוזר! אפילו יש לכם אותו שם משפחה!"

"זה באמת יכול להיות צירוף מקרים, סיריוס. פוטר זה באמת שם מאוד נפוץ."

"ירחוני!"

"מה?"

"שכחתי..."

"מה שכחת?"

"את מה שרציתי לומר לך כמובן!"

"פשוט תשתוק, סיריוס." מלמלו רמוס וג'יימס באותו הזמן.

הם פסעו אל עבר התמונה של האישה השמנה.

"סיסמה?" שאלה אותם.

"קדרה מלאה אהבה לוהטת." אמר רמוס.

שלושת הבנים נכנסו לחדר המועדון.

"קדרה מלאה אהבה לוהטת?" מלמל סיריוס, "איזו סיסמה מפגרת!"

"זה שם של שיר," ענה לו רמוס, "ורק שתדע שהוא מאוד מצליח."

 באותו הרגע נכנסו שלוש בנות מהשנה השביעית לחדר המועדון.

לילי שלחה מבט קר אל עבר ג'יימס ופנתה לחברותיה.

"בואו נעלה למעלה, אין לי חשק להיות פה בחברתם של אנשים מסוימים."

חברותיה של לילי הנהנו בהסכמה ופסעו אל עבר המדרגות של חדר השינה של הבנות.

הם עלו למעלה ושלושתן התיישבו על המיטה של לילי. אחת מהבנות הניחה את ראשה בעדינות על ברכיה של לילי.

לילי חייכה.

"נו, ספרי לנו, אמילי." אמרה אנבת', עיניה הכחולות נצצו בהתלהבות.

"מה יש לספר?" שאלה, "בסך הכל דיויד הציע לי לצאת..."

לילי חייכה והחלה ללטף את שערה החום של אמילי.

"תעשי טובה אמ'," אמרה אנבת', "אנחנו יודעות שאת מתלהבת."

"אני אולי מתלהבת," ענתה, "אבל אין לי כוח לפרט עכשיו, אני אספר לכן הכל מחר."

"בסדר, בסדר." אמרה אנבת'.

פתאום הייתה שתיקה.

"רגע אחד," אמרה לילי ופנתה אל אמילי, "מחר אתם יוצאים, נכון? מחר היציאה להוגסמיד."

הייתה שתיקה נוספת עד שאנבת' התחילה להתחרפן.

"מה?! מחר?! זאת אומרת שאין לך שמלה ללבוש! ומה לגבי עגילים?! ותכשיטים?! את צריכה להיראות מושלמת! לעזאזל, למה הוא לא הציע לך לפני חודש, באוקטובר! ככה היה לך זמן לקנות שמלה ו-"

"אן, תרגעי." צחקקה לילי למראה אן שהתחילה להשתגע ומרוב לחץ התחילה לרקוע ברגליה בצורה שנראית כאילו היא רוקדת ריקוד מוזר.

~

הארי התהלך בחדר הנחיצות, שהפך להיות חדר השינה שלו, בניסיון לארגן את מוחו.

'ארבעים ואחת שנים... באמת עשיתי את זה? זה כל כך מוזר!' חשב, 'ומה אם משהו השתבש? מה אם שכחתי לקחת משהו חשוב לדרך?' חשב לעצמו ונעצר.

הארי סובב את ראשו להסתכל על תיקו שהיה מונח על הרצפה. הוא התכופף, פתח אותו והחל להוציא ממנו דברים.

כשכל החפצים שהיו בתיק כבר היו פזורים על בחדר, הארי בחן אותם בחיפוש אחר עותד הזמן.

'איפה זה?' חשב, 'לא יכול להיות ש... שכחתי אותו? שכחתי את עותד הזמן? שכחתי... את... עותד... ה-ז...מן? שכחתי את עותד הזמן?!?!'

~

ת"ב?

הפרק הקודם		הפרק הבא