יומנו של פטרונוס

ביררתי את הפרטים על החוג ובסופו של דבר מצאתי את עצמי יושבת בשולחן קטן יחד עם לוטרה, חתולה וכלב. "שלום וברוכים הבאים לחוג מבוכים ודרקונים, אני צ'רי המדריכה שלכם בחוג זה וביחד נשחק ונעביר את הזמן בנעימים" פתחה החתולה. " בחוג זה כל אחד מאיתנו ישחק את הקוסם שלו במשחק תפקידים, וביחד נצטרך להשיג מטרה משותפת. לפני שנתחיל לשחק כל אחד יציג את עצמו, ויבחר שני לחשים מספר הלחשים שאתן לכם ובהם אתם תוכלו להשתמש במשך החוג, בחרו אותם בקפידה" אמרה צ'רי ושלפה ספר שנח על מדף בקיר מאחוריה. הלוטרה לקחה ראשונה את הספר ואמרה:" אני הרמיוני גריינג'ר, ואני בוחרת 'לומוס' ו'אציו'". לקחתי את הספר, עיינתי בו ובחרתי לחשים שנראו לי מועילים:" אני לונה לאבגוד ובחרתי 'אלוהמורה' ו'אקפליארמוס'". הכלב לקח את הספר אחרון ואז אמר "אני רון וויזלי ובחרתי 'בומברדה' ו'ווינגרדיום לאביוסאר'". "זה לאביוסה, לא לאביוסאר, אבל לא משנה בוא נתחיל לשחק" אמרה צ'רי, שלפה קוביות עוד כמה ספרים מהמדף והתחילה להסביר לנו את מטרתנו ועוד כמה חוקים.

אני לא יכולה לספר לכם את כל ההרפתקה שעברנו אבל אני יכולה לספר לכם שזו הייתה חוויה מאוד מהנה. למדתי מההרפתקה וממהלך המשחק שהפטרונוסים בעולם הפטרונוסים חושבים שבני האדם והקוסמים ממש מדהימים וכל יכולים (ממש כמו מה שלונה אמרה לי שבני האדם מכנים אלוהים), אני מקווה שבני האדם חושבים אותו הדבר עלינו, אבל לפי מה שלונה סיפרה לי בני האדם רק מחבבים אותנו ולא יותר מזה.

חשבתי שבגלל שבעולם הפטרונוסים אין לנו דאגות חוץ מלהציל את הקוסמים שלנו מסוהרסנים, אז אנו יכולים לחיות בשלווה ולהינות אחד עם השני כל היום, אבל גיליתי שישנם פטרונוסים שמרוב שיעמום הולכים להציק לאחרים. לאחר שסיימנו את המפגש הראשון של החוג, יצאנו מהחדר ובחוץ חבורה קטנה של פטרונוסים ובראשם זאב התחילו להקניט אותנו ולקרוא לנו בשמות. אני לא יודעת למה אבל לפי מה ששמעתי מההקנטות, מבוכים ודקונים לטענתם זהו משחק של "חנונים" ופעם הייתה להם תקרית לא נעימה עם צ'רי שאני אצתרך לברר בקרוב עליה. לאחר שהתעלמנו מהם הם נכנסו לחדר 405 ועליו השלט "הכניסה אסורה". אני חושבת שאצטרך לברר על כל המקרים האלה עם שגי (העטלף שהדריך אותנו).

המשך יבוא...

הפרק הקודם