Valentine's Day

אזזזזזז בשעה טובה, הגענו לסיום של הפאנפיק!!! תודה רבה לכל מי שקרא/ הגיב/ נתן לי מוטיבציה להמשיך לכתוב!

בבקשה תגיבו כדי שאני אדע אם אהבתם, ובלי עוד עיקובים מיותרים, הפרק שלכםםםם

הארי נכנס במתח לאולם הגדול, ונתקל בשתיקה רועמת מכל השולחנות. לחייו האדימו, אבל הוא נכנס בגב זקוף והתיישב בשולחן גריפינדור, בין הרמיוני לנוויל. הוא ידע למה זה קורה, כמובן. מובן שבהוגוורטס היו זוגות חד מיניים, אבל הנבחר? הם לא ציפו לכך. עיניו חיפשו את מבטו של דראקו בשולחן סלית'רין. מבטו פגש את דראקו, וזה השפיל מבט. הארי הבין למה. כל שולחן סלית'רין,חוץ מבלייז שידע על כל העניין, התרחק מדראקו כאילו היה מחלה מידבקת. הארי נעץ בהם מבט זועם ויצא מהאולם מבלי שאכל דבר מלבד צנימים מרוחים בריבה.

בערב, הכל עבר להארי בטשטוש. מכל תהליך ההתארגנות והירידה הוא זוכר רק תמונות ספורות. כשפגש את דראקו מחוץ לאולם הגדול, הכל התחדד לפתע. האנשים, הריחות, הצבעים, הכל היה מחודד יותר, עשיר יותר. הוא שילב את זרועו בזרועו של דראקו, ונכנס לאולם במתח. האולם היה יפהפה, מקושט בלבבות, אבל לא קיטשי בכלל, ומובן שכל השולחנות סולקו משם. כאשר דמבלדור נכנס לאולם, בגלימת זהב נוצצת ומצנפת תואמת, הוא התקבל במחיאות כפיים ושריקות רמות. "ערב טוב תלמידים" אמר וניצב ליד דוכן המנהל הזהוב בראש האולם "זהו ערב מיוחד לכולנו. חלקנו מצאנו כאן את אהבת האמת שלנו, וחלקנו באנו לשם הנאה בלבד. אבל לא משנה מאיזו סיבה אנחנו כאן היום, אנחנו צריכים לנסות ליהנות מרוב הערב ולהפיק ממנו את המיטב. אז בלי הקדמות נוספות, בואו נכריז על הזוג הזוכה בתחרות הלבבות. הארי ודראקו, בואו לפתוח את הערב בריקוד הסלואו הראשון!" הארי ודראקו ההמומים ניגשו לאמצע האולם ופתחו בריקוד סלואו מרגש שסחט דמעה מרוב הנוכחים באולם. בזמן שליבו של הארי פעם בעוצמה, מתואם עם ליבו של דראקו, והם מסתחררים יחד בריקוד של אהבת אמת פשוטה כמו החיים עצמם, אני אספר לכם איך זה קרה…

שמונה שעות, אחת עשרה דקות ועשרים ושבע שניות לפני כן

"היי! ראיתם שהארי ודראקו יוצאים יחד לונלנטיין?!" צעקה לבנדר כשנכנסה לאולם הגדול באותו הבוקר "אההה! אני לא מאמינה! הם זוג כזה חמוד!" קראה אנה משולחן הפלפאף בתשובה. "בואו נהפוך אותם לזוג של ולנטיין!" קרא נער משולחן רייבנקלו. "מהר! הם נכנסים עוד דקה!" קראה הרמיוני וכל האולם הגדול על כל מוריו, תלמידיו ומנהליו יצא להצביע להארי ודראקו. "למה אני לא יכול להחזיק עט?" שאל ניק כמעט בלי ראש בעצב. תהליך ההצבעה התנהל בצורה מסודרת, בפיקוחן המסור של הרמיוני, פדמה ופרוואטי פאטיל, לבנדר בראון וג'יני וויזלי, כמובן. כאשר הארי ודראקו נכנסו לאולם, כולם השתדלו לשדר 'עסקים כרגיל' והסתירו את הסוד.

הווה

הריקוד היה מדהים. דראקו הביט בעיניו של הארי, ולפתע הרגיש שהעולם התכווץ והוא מכיל רק את שניהם, מסתחררים בתיאום בריקוד עצוב ומלא תקווה. הוא הצמיד את גופו לגופו של הארי וניסה לשדר לו את מה שהוא מרגיש ללא מילים. התו האחרון של השיר נמתח והוא הצמיד את שפתיו לשפתיו של הארי בנשיקה. הקהל הריע והם התנתקו, יודעים בביטחון מוחלט שזה המקום שלהם, ושם הם נשארים.

הפרק הקודם