בלאגן על מימדי בהוגוורטס *גמור*

איכשהו, בדרך נס, הצלחתי לכתוב גם היום. אה, אני לא בטוח שאני אספיק לכתוב את זה תוך 20 דקות. זה כל הזמן שיש לי.אוי! יש לי רק עשרים דקות! כדאי שאמהר ואפסיק את ההקדמה.

נקודת מבט של הרמיוני

נעטפנו בעשן הירוק, אבל באופן מפתיע הפעם לא קרה לנו כלום. ניסיתי לעור דרך העשן, אבל הוא היה קשיח מדי. כולם ניסו להתקיף את העשן בדרכם שלהם, אבל זה לא עבד.

אה, כן, ברגע שנעטפנו שמענו את היצור נופל על הרצפה ומתחיל להתאושש ולהכין את עצמו לקרב.

"עד מתי אנחנו נהיה תקועים פה?" שאלתי. "כלומר, לדעתכם. אתם לא יכולים לספק לי עובדות בעניין."

"עוד הרבה זמן, מספיק זמן כדי שנפספס משהו חשוב." אמר רון. "אבל מי יודע, אולי זה רק קצת זמן? תהיו קצת אופטימיים!"

"אם ליאו היה שומע אותך הוא היה מזדעזע." אמר פרסי. "זה לא שהוא באמת כל כך פסימי, זה פשוט כי הוא היה מתבייש שלא הוא אמר את זה. וגם כדי לשמור על התדמית שהוא יצר."

"כן, הוא באמת כזה מין מישה-" אמר איידן, ואז באמצע המילה קרא "תקשיבו! מישהו מגיע! שמעתי את הקול של המישהו מדבר!"

"אם הוא דיבר אז יש איתו עוד לפחות מישהו אחד." אמרתי. "או שהוא מישהו משוגע. לפחות חלקית. טוב, בואו נהיה בשקט ונקשיב."

הקשבנו אבל לא הצלחנו להבין כל כך משהו כי הם היו ממש ממש רחוקים, אבל אז נשמע קול מנועי חללית קטנים או משהו וקול התרסקות עצים בלי דריכה על הקרקע במקביל לקריאה "קדימה! לחפש צרות! יוהו! פעם ראשונה שבמקום לברוח מצרות אני צריך לחפש אותן!"

 אבל לפני שהמישהו שעף עם מנועים הגיע עבר לידנו בריצה מטורפת יצור אחר. למה אני אומרת יצור? כי שום בן אדם לא יכול לעשות את הדברים האלה. ההוא שרץ מהר רץ במהירות של... תנו לי לחשב... שמונים קמ"ש! אבל היו לו רק שתי רגליים...

"בואו תראו!" נשמעה קריאה, ואז התרסקות. הריצה המהירה מדי חזרה ואז נעצרה די לידנו. "יש כאן יצור שלא ברור מה פשרו, והוא נראה מסוכן, והוא מסתובב חופשי ביער, והוא נראה כמו מישהו שרוכב על סוס מוזר. זה נראה לי קצת חשוד, אבל אני לא בטוח." אמר מי שאמר את כל הדברים הקודמים.

"כן, נראה לי שזה בהחלט זה." אמר מישהו אחר. "יש כאן גם עשן ירוק מוזר, וזה יותר מוכיח שמסוכן כאן. מעולה. אם שמתם לב וגם אם לא, היצור המשונה הזה פצוע מאד מאד מאד קשה."

"זו בטח הקבוצה השניה שהגיעו ממימדים שונים." אמר קול שלישי. "אוף, אנחנו מחפשים אותם ומחפשים אותם, אבל הם תמיד נעלמים ברגע שאנחנו מגיעים."

"טמבל הזה, חתיכת חור על מימדי מתוחכם גם כן הוא." אמר קול רביעי. "הוא משגע אותנו לגמרי, למרות שעל פי מה שהבנתי הוא לא יודע על קיום הקבוצה השניה שאותה הוא יצר בטעות."

"כן, הוא ממש בלתי נסבל." אמר הקול השני, "טוב, אני מסתער עליו. מי בא?" ואז נשמעו מגוון של קולות תקיפה מפחידים.

"אתם קולטים?" אמרתי. "הקבוצה השניה זה אנחנו, הם יודעים עלינו ועל מי שעשה את כל הבלאגן העל מימדי הזה, והם צריכים אותנו בשביל להביס אותו, והם מחפשים אותנו!"

"אז בואו נקרא להם, כדי שישימו לב אלינו!" אמר אריק. "אולי אפילו הם יכולים לשחרר אותנו מפה! אתם שם! אתם שומעים אותנו? תקשיבו! הם לא שומעים" הוא אמר אחרי שעדיין נשמעו קולות המלחמה.

לפתע נשמע קול הריצה שוב, אבל ביותר מהר, ואז בעיטה וצרחה. "יש לו פחד גבהים!" קרא הקול השני. "בואו נגביה אותו! מסיבה!!"

אחרי כמה זמן שמענו את היצור ההוא נופל, ואז קריאה "נמאס לי ממך, גוש חסר תועלת!" ואז די כלום.

"מה לדעתכם העשן הירוק הזה אמור להביע?" שאל הקול השני. "בהתחלה חשבתי שהוא יתקיף אותנו או משהו, אבל כבר לקחנו את הפרש והרגנו את היצור..."

"הם שמו לב אלינו!" אמר פרסי בשמחה. "הי! אנשים! הצילו! אנחנו פה, ואנחנו הקבוצה השנייה, ההיא שאתם מחפשים!" אבל לא היה נראה שהם שמו לב.

"זה נראה כמו אחד הדברים שהיו בספרי הלימוד שלנו!" אמר מישהו אחר (אין לי כוח לספור). "זה נראה לי תוצאה של מישהו שניסה להשמש ב'ויסעו...ויחנו' אל מחוץ לארץ ישראל במקום לעשות עד הגבול."

"הם לא יכולים לשמוע אותנו." אמרתי. "אבל לפחות הם הסבירו לנו מה קרה, ואנחנו מגלים שהם מכירים קסמים. אולי אלה ההם שלקחנו מהם את הלחש הזה!"

"מה, אי אפשר לעשות את 'ויסעו...ויחנו' אל מחוץ לארץ ישראל?" שאל מישהו אחר. "אז מה יש בחו"ל? פתחים של ידע הוא כוח כמו בספר 'ג'ינקס'?"

"יש ספר על שמי?" שאל ג'ינקס. "זה ממש מפתיע, אבל זה לא יכול להיות מישהו אחר. פירוש המילה ג'ינקס היא קללה, אז אני בוודאי היחיד עם השם הזה!"

"לא, יש להם התעתקות אבל זה לא עובד בארץ וגם עם טווח קטן יותר. מי שעובר על הכלל הזה נתקע עד שהוא מפספס משהו חשוב." אמר אחר. " אני לא מכיר את הספר ג'ינקס, מה זה? טוב, לא משנה."

"הוא לא מכיר את הספר שלי?" שאל ג'ינקס בהיעלבות מזויפת. "והוא אומר שזה לא משנה? בהחלט פיספסנו בזה שלא היינו שם!"

"כן, זה בהחלט לא משנה." אמר אחר. "אני למשל לא מדבר על הספר 'סרינה' או על 'אדון הטלקינזיס', למרות שהיו הרבה דברים שיכולתי להגיד בהקשר."

"יש ספר עלי?" שאלה סרינה.

"ועל המימד שלי?" שאל איידן.

"מגניב!" הם אמרו ביחד.

"טוב, מה הדבר הבא? מצריים?" שאל עוד מישהו. "אז צריך אל אילת, ואז לעבור את הגבול, ואז להתעתק. ויסעו מיער הכרמל ויחנו באילת!"

"אז זה מה שהיינו אמורים לעשות!" אמר הארי. "וגם לא ידענו שאילת זה הגבול אל מצריים, אז הרווחנו הרבה!"

יש! השגתי לעצמי עוד חמש דקות וסיימתי לכתוב! בי!

הפרק הקודם		הפרק הבא