כוכבים

סיריוס עמד בתור כלב בבית קברות שבמכתש גודריק. זנבו השחור מקופל בין רגליו ואוזניו נפולות. עינייו היו נראות כעיניו של כלב עצוב, ככה הוא הרגיש באותו הרגע.

הוא העלה את מבטו לכיוון הכוכבים, בתור בן אדם דיבר איתם הרבה, השאלה אם גם כשהו בתור כלב הם יענו לו...

למה? למה הוא לא שרד? שאל אותם. לא כולם שורדים... חלק בכלל לא רואים את אור היום... אבל זה היה לטובה... הבן נשאר... ענו לו הכוכבים.

אבל.... הלוואי שוולדמורט היה הולך כבר, או שהוא לא היה קיים... חשב.

הילד... הבן נשאר... חזרו שוב הכוכבים. אבל... מה זה אומר שהוא נשאר זה אומר שהוא... לפתע קול קטע את מחשבותיו.

"רך כף? זה אתה?" שאל הקול, סיריוס חזר להיות בן אדם. "כן, מה קרה ירחוני?" אמר כאשר ראה את הבעתו של חברו.

הפרק הקודם		הפרק הבא