הקללה

"איפה הוא?"

"את מתכוונת לג'יימס?" שאלה אלכסיס, היא לא חיקתה לתשובתה של לילי, ומיד אמרה "אה, הוא לא פה מזמן"

"מה זאת אומרת?!" שאלה לילי "איפה הוא?!" עינייה של לילי התרחבו

"הבאתי אותו ללורד וולדמורט" היא צחקה שוב את אותו הצחוק המרושע שלה, והביטה ישר לעינייה של לילי.

"מה הוא יעשה לו?" שאלה לילי 

"כלום, רק יהרוג אותו עד מוות" היא חייכה

"למה?" עינייה של לילי לפתע הוצפו דמעות "למה לעשות את זה? מה הוא עשה לך?"

"לילי," אמרה "הוא לא עשה לי כלום, אבל את התאהבת בו! לילי, אסור שזה יקרה!"

לילי התנשפה ומבטה הורד

"תקשיבי לי, לילי," היא אמרה בלחש "אני רוצה רק בטובתך, את אוהבת אותו, נכון?"

לילי שתקה. היא הסתכלה על האגריד, הוא הסתכל עליה גם.

"ומה אם כן?" שאלה לילי "ומה אם אני כן אוהבת אותו? זה אומר שצריך להתעלל בו?"

"או, כן" אלכסיס אמרה "אסור לך להתאהב, זוכרת מה הפטחת לי?"

לילי שתקה "כן" אמרה בשקט "הפטחתי לך שאני לעולם לא יאהב"

"יפה," היא השתתקה לרגע "לילי, אני לא רעה, אבל ג'יימס מסוכן לך, את חייבת להקשיב לי" אלכסיס כמעט ירדה על ברכיה והתחננה

האגריד עדיין נעץ בלילי מבט.

לילי צעדה אחורה, "טוב" לחשה

"מה, ככה?" הופתעה אלכסיס "את פשוט מוותרת?"

"לא" אמרה לילי "אמרתי טוב על זה שאמרת שאני צריכה להקשיב לך... את זוכרת מה את הפטחת לי?"

"אמ..." 

"הפטחת לי שלא תפריעי לי לחפש אותו, את מי שאני אוהבת" לילי הוצפה דמעות, לא רק עינייה בכו, אלא כל כולה בכתה, היא פחדה.

"לילי.."

"לא!" צעקה לילי "אני לא אתן לך להרוג אותו! לא כשאני בחיים, ואני עדיין פה!"

"תרגעי"

"לא! אני לא רוצה לשמוע ממך יותר! את מביאה רק צרות! אני רוצה לראות אותו!"

"כרצונך" אמרה אלכסיס, היא שרקה פעמיים, לפתע, מהשמיים, ירד בחוט ילד שחור שיער עם עיניים רטובות, קשור.

"ג'יימס" לילי לחשה, "אני אוהבת אותך"

הפרק הקודם		הפרק הבא