הקוסמים לומדים בזום

אנשיםםם אני מה-זה מצטעררר.

שכחתי את הפאנפיק!

איזה מטומטם יצאתי.

בכל מקרה, הנה הפרק שאני חייב לכם וכלכם מוקדשים!

הארי הפנה לכיוון רון מבט זריז, וכשהחזיר את מבטו למסך הם היו בתוך הזום.

"מר פוטר ומר וויזלי, איחרתם" אמר קולו של סנייפ שלא נשמע כזה מפחיד מבעד למכשיר

רון, עם תעוזה שכנראה הגיעה מעצם זה שסנייפ לא יחטיף לו אמר 

"כן, הייתה לי עצירות והארי עזר לי"

רון כיבה מצלמה, הרכיב את המשקפיים ויצא פלוץ מישבנו.

"איך הוא עזר לך?" שאל סנייפ

"ניגב לך את הישבן?"

האוזניים של רון האדימו והוא נראה מובך גם מרחוק כאשר הסלית'רינים צחקו עליו מבעד למחשב

"בגלל שזה פעם ראשונה השנה, נוותר לכם אבל פעם אחרונה שזה קורה."

ממתי סנייפ רחום? הארי שאל את עצמו

רון כנראה שאל את עצמו את אותה שאלה כי הוא קימט את המצח במבט מרוכז מהסוג שאדון וויזלי היה עושה במצבים כאלה

"גריינג'ר הרמיוני?"

המשיך סנייפ ברשימת השמות

קולה של הרמיוני נשמע בצורה רגילה, שלא כמו שאר הקוסמים בזום.

הארי תהה לשנייה בודדה למה היא לא מתקשה עם המכשירים עד שהוא נזכר שגם היא גדלה עם מוגלגים.

"לפחות לא איחרת כמו חברייך- אדון פוטר ואדון וויזלי"

"סך הכול אחרנו בדקה, מה הוא נתפס על זה?" שאל רון בטינה התמידית שהוא והארי שומרים תמיד לסנייפ

"אתה מכיר אותו, הוא...סנייפ"

"כן, כן, אני מניח שאתה צודק"

"אני מה?" שאל סנייפ

הארי הסתכל למטה.

הם לא היו על unmute

הארי סגר מהר את המיקרופון

והסתובב לכיוון רון

"או-או" זו הייתה התשובה של רון והארי הסכים איתה לגמרי.

פרד וג'ורג' צצו מאחוריהם ואמרו

"זה השלב לרוץ"

2 תגובות לפרק חדש...

הפרק הקודם		הפרק הבא