מהצד השני של הדלת. פטוניה יושבת על הספה מתופפת עם רגלה על השטיח וחושבת מחשבות עמוקות עמוקות, ורנון יושב מולה עושה כאילו הוא קורא ספר אבל בעצם הוא חושב מחשבות עמוקות עמוקות. הם חושבים על אותם דברים. מתי הוא יבוא? מה יהיו הרגשות שלו? איך אני אתנהג? שתי דפיקות בדלת הקפיצו אותם והעירו אותם ממחשבותיהם. "פתח את הדלת ורנון" לחשה פטוניה כולה רועדת מהתרגשות. הדלת נפתחה חרישית ומתוכה נשמע קול מוכר. "שלום ורנון." "שלום". כחכח ורנון. "שלום" אמר קצת יותר בקול. "היכנסו בבקשה". אל בית משפחת דרסלי נכנסו שני אנשים, ואיתם נכנסה רוח נעימה. האדם הראשון שנכנס היה רזה וגבוה, בעל שיער שחור ופרוע, גלימה ירוקה וארוכה, משקפים עגולים דקיקים וצלקת ברק דקה מעטרת את ראשו. האישה השנייה שנכנסה הייתה רזה ומעט יותר נמוכה מבעלה, בעלת שיער ג'ינג'י ארוך וגלימה סגולה-ורודה. "בואו שבו" אמרה פטוניה. "הרגישו בבית". "אופס. זו לא הייתה בחירת מילים נכונה", חשבה לעצמה.
הארי וג'יני התיישבו על הספות הרכות מול ורנון ופטוניה דרסלי בדיוק כש...
|