סיימו ללמוד בהוגוורטס

"הארי?" שאלה ג'יני לאחר כמה דקות.
הארי לא השיב. בתוך תוכו התנהל מאבק בין האהבה, הכעס והעצב. הוא אהב את ג'יני, לכן רצה שתהיה שמחה.
והיא תהיה שמחה אם תלך ללמוד בצרפת. מצד שני, הוא כעס. הוא לא האמין שהם רק חזרו ועכשיו הם שוב נפרדים. ומאותה סיבה הוא גם היה עצוב. כי ידע,
שלא משנה מה יגיד, זה יעציב לפחות את אחד הצדדים. "הארי, תגיד משהו!" אמרה ג'יני. "ג'יני, אני אוהב אותך. ואני רוצה שתהיי מאושרת. את ממש רוצה לנסוע,
אני רואה את זה. אני חושב שכדי שתלכי. תהפכי לאומנית מוכשרת וטובה. אבל..." הארי לא האמין שהוא עומד להגיד את זה, שוב! "אני חושב שאנחנו צריכים
להיפרד." פניה של ג'יני הראו הפתעה, בהלה, עצב וכעס באותו זמן. "מ... מה?!" שאגה ג'יני. "תאמיני לי שאני לא רוצה בזה, אבל... יהיה קשה לשמור על
קשר מרחוק. חוץ מזה, את בטח תכירי מישהו בצרפת. אני מקווה שהוא יהיה טוב. ושתאהבי אותו מאוד, שתשכחי ממני.
כי ברור שזה לא יכול להצליח..." קולו של הארי נשבר.
"אב... אבל... הארי... ננסה... אנחנו יכולים..." ניסתה ג'יני. בתוך תוכה היא ידעה שהסיכויים לשמור על הקשר קטנים.
"לא, ג'יני, אני ואת יודעים שזה לא יצליח מרחוק. מצטער. אני אעזוב הלילה. לא תצטרכי לראות אותי יותר..." הארי היה הרוס. הוא לא רצה שזה יקרה,
אבל הוא ידע שאין לו ברירה. "לא... הארי, בבקשה לא!" בכתה ג'יני. הארי רצה לנחם אותה, לחבק אותה ולומר לה שיהיה בסדר. הוא לא עשה זאת.
הוא ידע שזה לא יועיל למצב. בלב שבור, הוא החליט להתעתק. בהוגוורטס אי אפשר היה להתעתק, לכן הוא רץ. כשיצא מגבולות בית הספר הוא התעתק.
תוך שניות הוא היה במחילה. הוא לקח את המזוודה שלו והתחיל לארוז.
הוא אמר לג'יני שהיא לא תצטרך לראות אותו יותר. "הארי!! הארי, לא!!" צרכה ג'יני. היא ניסתה לרוץ אחריו, אבל הוא היה מהיר מידי בשבילה.
 הארי כבר לא היה שם. רון והרמיוני, שהיו הכי קרובים אליה, שמעו אותה צועקת. הם הגיעו אליה מהר. "איפה הארי?" שאל רון.  
ג'יני סיפרה להם עם הרבה דמעות, מה קרה. הם היו המומים.    

הפרק הקודם		הפרק הבא