דרמות בפוקספייר

"אוח פוסטר, תמשיכי" דחק בה קיף.

פיץ רכן אליה ולחש:"סופי, זה חשוב. אנחנו רוצים לעזור לך."

סופי נאנחה, "אני לא יכולה להגיד לכם ואתם יודעים את זה, אז תפסיקו לשגע אותי. לכו למר פורקל ותשגעו אותו." 

הציעה להם סופי בעצבים.

קיף קפץ מכיסאו והחל ללכת לכיוון היציאה מחדר האוכל.

פיץ הביט בו בתמיהה, "אז אתה רציני?" שאל אותו,

"רציני בהחלט, אתה בא איתי?" הציע לו.

סופי הבחטה בהם וגלגלה עיניים, היא תמיד תהתה לאיפה שני האלפים האלה יכולים להגיע כשהם סקרנים.

"מה? את אמרת לנו ללכת לשגע את פורקל" התמם קיף.

"הֵיי קיף! לא אמרתי כלום!" חייכה סופי.

"כן,את רק נועצת בנו מבטים כאילו אנחנו שני היצורים הכי סתומים בערים האבודות" אמר קיף.

"נראה לי שהיא שקלה את זה" החזיר לו דקס תוך שהוא צוחק בקול.

"זה הוא אמר" נלחצה סופי וגרמה לכולם לחייך.

"סופי פוסטר, אנא הרגעי בבקשה" אמר קיף בחיקוי מדויק לקולו של טירגן.

"אוח קיף באמת!" גערה בו סופי בחיוך.

"אז יאללה הלכנו!" אמר קיף ודחק בפיץ להתקדם.

הם לא הספיקו ללכת צעד אחד ו'בום' ענק נשמע…..

הפרק הקודם