צונזר

הפרק שלך

הארי הסתובב אל טדי שהיה עדין על המיטה אבל עכשיו ישב מקופל תופס את הרגלים שלו ומסתכל על הארי במבט מבוהל מפוחד

וחויוור. 

הארי הביט בו כועס וחויוור.

הארי התישב על מיטתו של טדי שבהתחלה נבהל והתרחק ממנו בפחד.

הארי שם לב לזה וכאב עז מילא את חזהו.

אך עשה את עצמו כיאילו לא שם לב לטובתו של טדי

"תראה לי איפה נפצעת" אמר הארי ברוגע.

"לא רוצה!" אמר טדי "אתה סתם תכעס עלי יותר!"

הוא התחמק מלהסתכל על הארי

"אני לא כועס עליך."שיקר הארי. "תן לי לרפא לך את הפצעים, טד." ניסה הארי.

זה הרגיע את טדי, כי הוא הבין שהארי פחות כועס עליו אבל הוא עדיין לא הסכים.

הארי התקדם לטדי וטדי התרחק.

"בוא", אמר הארי וניסה להתקרב אל טדי אבל טדי רק התרחק יותר.

"טדי, תקשיב, אני יודע שהגזמתי אבל ככה זה כשמאבדים שליטה, כל הרגשות

באותה שניה, זה מפוצץ לך את המחשבות אי אפשר להרגיש כל כך הרבה דברים

ביחד.

אני מצטער שצעקתי עליך. סליחה." אמר הארי. "אתה סולח לי?" שאל.

"כן." ענה טדי בשקט.

הארי וטדי התחבקו חיבוק קצר.

"ועכשיו שב!אני אטפל לך בפצעים!" ציווה הארי.

טדי התיישב והארי הוציא את השרביט והתחיל לרפא אותו.

"ושלא תבין אותי לא נכון," אמר הארי,

"אני לא מסכים שתפצע את עצמך יותר! שומע?" נהם הארי.

"כן." ענה טדי בקול שקט.

"לא שמעתי." אמר הארי.

"כן". אמר טדי והפעם בקול גבוה יותר.

"טדי חתכת את עצמך בצורה ממש רצינית, אני לא יכול לרפא אותך. בוא נלך לגברת

וויזלי היא בטוח תצליח. בוא, אני אעזור לך לרדת." אמר הארי.

טדי לא זז.

"בוא, טדי." אמר הארי.

"לא עכשיו." אמר טדי ונראה כאלו החתכים לא הפריעו לו.

"טוב, אני קורא לגברת ווזלי ואז תספר לי מה קרה". אמר הארי ויצא מהחדר.

טדי ילד מאוד מיוחד והוא לא אוהב שכועסים עליו. חשב לעצמו הארי בדרך לסלון.

הפרק הקודם		הפרק הבא