איך זה קרה?

הפרק שלך סורי שלא פירסמתי את הפרק לא הייתי כל היום בבית. תהנו!!!

מייקל עמד שם, מסתכל בהלם איך הבחור מצמיד את שפתיו לשפתיה של לורה. באותו רגע הוא שמע את קולו של סקורפיו אומר, "תגידי צ'יז, לורה."
לורה הסתובבה בבהלה וראתה את סקורפיו מחייך אליה ומצלם תמונה.
"מה אתה עושה?" שאלה בהפתעה מהולה בזעם.
"מה, את לא עושה את זה ככה, חינם, נותנת לכל גבר לנשק אותך?" שאל בתמימות מעושה.
מייקל צעד בזעם ונעמד לפני לורה. "זהו, עכשיו עלית לי על העצבים," הוא הצליף ושלף את שרביטו מכיס מכנסיו.
סקורפיו נעמד אף הוא והוציא את שרביטו. חבריו שישבו עד לאותו רגע נעמדו אף הם, מוכנים להגן על חברם. הבחור הצעיר התגנב בשקט אל הדלת ונמלט מהמקום.
הם עמדו אחד מול השני. מייקל הסתכל עליו, מוכן להטיל עליו קללה. דממה שררה בחנות, כולם הסתכלו עליהם מחכים לראות מה יקרה.
סקורפיו הסתכל על מייקל בחיוך מרושע ואמר, "תהיה כֵּן, מייק. ספר לי איך הרגשת כשראית את דניאל מצרפת את לורה?"
"תגיד, איך תרגיש כשאני אשלח עליך קללה שתשלח אותך לגיהינום?"
לורה הסתכלה על סקורפיו מעצבן את מייקל ללא רחם, והתכוונה לעצור אותם שהיא שמעה את סקורפיו אומר, "מה, היא תמיד ככה, הפרוצה הקטנה שלך? מנשקת כל בחור?"
במשך כמה שניות היא הסתכלה על  סקורפיו בהלם ואז הוציאה את השרביט שלה ובלי לחשוב צעקה, "אקספלירמוס!"
סקורפיו הועף אחורנית ונפל על כמה שולחנות, מפיל כמה כסאות בדרך. הוא נעמד כמה שניות לאחר מכן בכעס והתכוון להטיל את הקללה שהוא שמע את מאדאם רוזמרין צועקת, "לא, מספיק! אתם הורסים לי את המקום ואתם מבריחים לי את הלקוחות! צאו החוצה, וקחו את המריבה הזו אתכם, ואם אני אראה אתכם רבים שוב בתוך החנות שלי אני אסלק אתכם לצמיתות מהמסבאה שלי!"
לורה ומייקל לא זזו ממקומם עד שהם ראו את סקורפיו וחבורתו יוצאים החוצה. רק לאחר מכן הם יצאו בשתיקה.
הם צעדו לעבר שערי בית הספר בלי לומר מילה זה לזו. כשנכנסו למועדון גריפינדור, לורה התיישבה על הספה הקרובה לאח ונאנחה. מייקל הסתכל עליה ועלה לחדרו. הוא הסתכל על חדרו המבולגן, על הבגדים על הרצפה. הוא הרים את הכל הבגדים בערימה ושם על המיטה ופשט את חולצתו. באותו רגע לורה נכנסה לחדר. היא הסתכלה עליו במשך מספר שניות ואז התיישבה על המיטה.
"קרה משהו?" שאל מייקל והסתכל עליה, בוחן את תווי פניה המושלמות. הוא הסתכל על שיערה השחור, הארוך והגלי. על עיניה הירוקות-חומות ועל שפתיה הדקות, האדומות, שלפעמים חלם איך יהיו טעמם.
היא הסתכלה עליו ואמרה, "תודה."
הוא חייך חיוך קטן. "עלית עד לכאן כדי להגיד לי את זה?"
היא נעמדה והתקרבה אליו. הם עמדו במרחק סנטימטרים ספורים אחד מהשני. הוא הסתכל עליה, פנייה קרובות לפניו.
"מה רצית שאני אעשה?" שאלה בשקט.
היא הייתה כה קרובה אליו עד שעיניה התקשו להתמקד בעניו. היא הייתה חייבת לבלוע את הרוק בפיה. קול חלוש נפלט מבין שפתיה. ליבה פעם באוזניה. חזה התרחב. לפתע כל מה שרצתה לעשות היה להצמיד את שפתיה לשפתיו שלפתע נראו לה כל כך טעימות.

הפרק הקודם		הפרק הבא