כשאהבה ותיעוב נפגשו לראשונה

טוב, א. כדאי שאנשים לא יגידו שסופי לא עקבית אז.., דניאל הוא בן אדם מרגיז שמעלה לסופי את העצבים אבל למרות שהוא כזה קרציה הוא עדיין הידיד הכי טוב שלה...

אל תשכחו להגיב, תהנו!!! :)

פרק -5-

הם עמדו בחדרה של מקונגל, מצפים למוצא פיה, ואכן כעבור כמה דקות מייסרות שבמהלכן נעצה בהם מבטים חמורי סבר היא התחילה לדבר. "דבר ראשון, אני בהלם. ששני תלמידים מהבית שלי יברחו מהשיעור.. אני המומה ומאוכזבת." היא אכן נראתה מאוכזבת. "ממך, סופיה, לא ציפיתי. אני מאוכזבת קשות. שאת תברחי משיעור? אני מקווה שזה היה חד פעמי."

סופי הנהנה במהירות; היא נראתה על סף בכי. לעומתה, דניאל היה על סף צחוק.

"זה מצחיק אותך, אדון וויליאמס?" הסתכלה עליו במבט זועם. "נראה אותך צוחק אחרי שתרצה את העונש שלך היום בערב, ניקוי סירי הלילה במרפאה."

חיוכו של דניאל נמחק והסתכל על מקגונגל בכעס. "ומה עם סופיה?"

"תן לי לטפל בסופיה. בינתיים, אם אני לא טועה, יש לך משחק קווידיץ', ודון מחכה לך." הוא פתח את פיו למחות אבל מקגונגל הרימה את ידה ואמרה, "אל תגרום לי להוריד נקודות מהבית שלי, וויליאמס."

הוא הסתכל על סופי במבט אחרון של כעס ואז יצא מהחדר, טורק את הדלת אחריו.

סופי הסתכלה על מקגונגל בחשש, אך להפתעתה ראתה את מקגונגל מחייכת. "פרופסור?"

"סופיה, רשמי לי סיכום של השיעור האחרון והראי לי לשיעור הבא."

סופי נעצה בה מבט המום ושאלה, "זהו?"

"זהו. עכשיו, אם אני לא טועה, ג'ניפר מחכה לך בחדרה, לחוצה כמו מטריה פתוחה. את לא רוצה לגרום לה לחכות."

סופי חייכה לעבר מקגונגל וברחה מהחדר לפני שתשנה את דעתה. היא רצה לעבר מגורי הבנות ונכנסה לחדרה. ג'ניפר ישבה על מיטתה וברגע שסופי נכנסה היא נעמדה והמטירה עלייה שאלות. "איפה היית? מה קרה? מה מקגונגל עשתה? מה-"

סופי קטעה אותה, צוחקת, ואמרה, "חכי, אני אספר לך, תירגעי."

ג'ניפר התיישבה על המיטה ואמרה, "נו?"

סופי חייכה והתחילה לספר לה.

"אז מקגונגל פטרה אותך בלי עונש, בכלל?" שאלה ג'ניפר בהלם לאחר שסיימה לספר.

"כן, היית צריכה לראות את הפרצוף של דניאל, הוא מה זה כעס." היא נעמדה והתקרבה לעבר החלון. היא ראתה את שחקני הקווידיץ' של גריפינדור משחקים. היא ראתה את דון חוסם את הכדורים ואת הבנות צורחות בהתרגשות. היא ראתה את דניאל, טס על המטאטא בחיפוש אחר הסניץ', ואכן כעבור כמה דקות הוא היה בידו.

"אני יורדת לארוחת ערב, את באה?" שמעה סופי את קולה של ג'ניפר.

"לא, לא בא לי, אני חושבת שאני אלך לישון. אבל תשמרי לי איזה פרוסת עוגה."

 "בסדר," שמעה את ג'ניפר וכעבור שנייה שמעה את הדלת נטרקת.

היא חייכה לעצמה כאשר שמעה לפתע את עדת מעריצותיהם של דון ודניאל ונכנסה למיטה לישון.

סופי התעוררה באמצע הלילה. היא הסתכלה על שעונה שעל ידה, השעה הייתה שתיים עשרה בדיוק.

היא קמה מהמיטה בשקט ויצאה מהחדר לעבר המרפאה. היא ראתה את דניאל בלי חולצה, משפשף במרץ את הסירים.

היא התקרבה לעברו ואמרה בשקט, "דניאל."

הוא הסתובב בבהלה ואמר, "אני לא משתמש בקסם, אני... אוה, זאת את."

היא חייכה ואמרה, "אתה מסתדר?"

הוא נאנק ואמר בתסכול, "נראה לך, בקושי סיימתי חמש. אני עדיין לא מבין איך מקגונגל פטרה אותך בלי עונש."

 היא עשתה עוד כמה צעדים שאלה, "אתה צריך עזרה?"

הוא חייך ואמר, "ולהרוס את הפיג'מה היפה שלך?"

היא הסתכלה על עצמה. היא לבשה גופיה לבנה, מכנסיים קצרות ונעלה כפכפים.

"לא ממש איכפת לי, זוז. לא נראה לי שאתה יודע מה לעשות." היא לקחה סיר וחיפשה מטלית.

"את חושבת שתעשי את זה יותר טוב ממני?" שאל והסתכל עלייה בלגלוג.

"מבטיחה לך."

הוא צחק ונתן לה מטלית, היא לקחה את המטלית מידו והתחילה לעבוד.

"זהו, סיימתי," אמר דניאל בעייפות והסתכל על סופי. היא ישנה שנת ישרים על אחד הסירים הנקיים.

הוא חייך והרים אותה בזרועותיו. היא נצמדה עוד יותר לגופו לקבל עוד חום ומלמלה מוך שינה, "דניאל."

הוא קפא על מקומו והסתכל עלייה מצפה שתתעורר. כשראה שזה לא קורה הוא עלה חזרה למועדון גריפנדור. הוא נכנס למגורי הבנים הושיב את סופי על מיטתו, מכסה אותה בשמיכה. הוא הסתכל איך היא מתכווצת לתנוחת עובר וחייך.

דניאל לקח כמה שמיכות מהארון והלך לישון על הרצפה.

הפרק הקודם		הפרק הבא