את הימים הבאים ג'יני עברה בתחושה של "עוד-רגע-אני-בוכה" ,וזה לא עבר . כל הבנות ניסו לעזור לה ,ולעודד אותה ,אבל כלום לא הצליח . ערב אחד ,בחדר המועדון ,נגש אליה תלמיד שנה ראשונה ואמר בבישנות : "את ג'יני ?" "כן,מה אתה רוצה " ג'יני כמעט לא מצמצה לעברו . "אה,אח שלי רוצה לתת לך את זה" חייך ונתן לג'יני מכתב. ג'יני לקחה את המכתב ,פתחה אותו וקראה :
לג'יני היקרה ! כבר הרבה זמן אני מתבונן בך . אני מאוד רוצה להכיר אותך . אשמח אם תואילי להיות החברה שלי . אם את מעונינת ,תפגשי אותי באולם הגדול בשעה 20:00 בדיוק . אם אינך רוצה , אז בסדר .
מיי אחיך ?" ג'יני הלכה לבכות . "תגלי בפגישה" הילד ענה בערמומיות והלך . נדהמת ,היא הלכה לאולם הגדול . "שלום ג'יני " הבהיל אותה קול מוזר . זה היה וווספורת' מילר ,ילד משנה שישית מבית סלית'רין "אני מבין שהגעת "אמר בקול עמוק . "כן,אה,מה אתה רוצה " ג'יני רעדה . "את זה -" הוא אמר והתחיל לנשק אותה . _____________________________________________ לא היו לי רעיונות ,אז שילבתי את זה . תגיבו (:
|