הארי פוטר יורש הגבאי

אריאל התעסק בנוצה שהגוי שכינה את עצמו ''דמבלדור'' השאיר אחריו,

''איך??'', אריאל לא הבין. 

"איך לעזעזל??", אריאל תהה.

''זה אפילו לא הגיוני!!'', הוא התעצבן.

''איך  גוי יכול להיות סופר סת''ם?!'', הוא קרא.

מוישי, שישב ליד אריאל והיה בטוח שהוא יגיע לאיזו הארה, היכה בידו על מיצחו.

עט הנוצה, העשוי נוצת אווז עבה במיוחד, נראה סתמי למדי, מלבד עוביו יוצא הדופן, כשאריאל הראה את הנוצה לרב כ''ץ, שבהכשרתו היה גם סופר סת''ם, לקח סכין חד וחתך את הנוצה לאורך. מתוך הנוצה הוא הוציא פתק ומפתח זהוב קטן. אריאל קרא את הפתק:

הארי היקר, 

כדי להגיע לסמטת דיאגון, שם תוכל לקנות את הציוד לשנת הלימודים, 

עליך להחזיק בנוצה הזו בעוד 25:48:15(למרבה ההפתעה, השניות והדקות, ולאחר זמן אף השעות השתנו)

עליך לחפש את הבנק גרינגורטס, שם תבקש ללכת לכספת המשפחתית, תביא לגובלין את המפתח,

והוא יוביל אותך לכסף שברשותך, עשה בו מה שתרצה, אני סומך עליך.

אלבוס פרסיבל וולפריק בריאן ג'ייקוב דמבלדור

אריאל צחק, דמבלדור סמך על יהודי עם כסף, תמים.

למחרת, הארי ומוישי החזיקו בנוצה בנוצה בציפיה, לאט לאט, השתנו הספרות בנוצה, ובדיוק כשהיה כתוב בפתק 00:00:00, הם הרגישו כאילו הם לבשו גרטל ומישהו משך אותם ממנו בחוזקה למעלה ופשוט עוזב אותם באוויר. הם נפלו למטה לרחוב הומה אדם, מול פתח של מקום שנראה כמו שטיבל נטול תקציב ומוזנח. על השלט המלוכלך היה כתוב באותיות מחלידות מעט: ''הקלחת הרותחת''

אריאל, כמו כל אחד שפוי שרואה מקום זר ומוזנח, נכנס לשם, ומוישי הלך בעקבותיו, בזמן שהיה נראה נראה לו שאריאל הולך להתנגש בקיר של חנות התקליטים שהייתה שם. מוישי חשב לעצמו, "מה הדינים של שירת נשים מוקלטת?" כשלפתע מצא את עצמו בתוך פונדק מלוכלך והומה אדם. 

אריאל ניגש לאיש שעמד מאחורי הדלפק (אריאל לא הסכים להשתמש במילים משוקצות כגון ''ברמן'')  ושאל "סליחה, יש לכם תעודת כשרות?" 

הברמן הסתכל לצדדים, וכשראה שאין שם איש לקח את אריאל מתחת לדלפק והוביל אותו במסדרון ארוך. בתחילת המסדרון היו תלויות תמונות של כל מיני קוסמים נוצרים מפורסמים, אבל לאחר כמה דקות הליכה הגיעו לקיר מוזנח. הברמן הקיש על הקיר, ולפתע הקיר נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. במסדרון שנכנסו אליו, התמונות התחלפו לתמונות של קוסמים בעלי חזות תורנית. לאחר עוד כמה מטרים, הם הגיעו לחדר ריק, שם הברמן הוציא מחגורתו מפתח מחליד. הוא סימן לאריאל ולמוישי להיות בשקט וסובב את המפתח באוויר כאילו הוא פותח משהו, פתאום הופיעה מולם תעודת כשרות מכוסה אבק. הברמן פתח לו דלת נוספת ולחש לו: "תיזהר שם בחוץ".

אריאל יצא מהדלת והופתע לראות את מוישי עומד מבולבל בלב סמטה הומת אדם. אריאל ניגש למבנה הגדול שבקצה הסמטה, שעליו היה כתוב בגדול: "גרינגורטס- המקום היחיד בו הכסף שלך בטוח".

אריאל נכנס לשם, מסוקרן - בכל זאת היה מדובר בכסף. הוא ניגש לעבר הדלתות העצומות, ועבר דרכן בחשש. מולו ראה רחבה גדולה הרבה יותר ממה שהמבנה יכל להכיל, מלאה בהמוניי אנשים. בנוסף, מאחורי הדלפקים עמדו יצורים מוזרים שנראו כאילו מישהו צייר קריקטורה אנטישמית מאוד, והיא קמה לחיים. היו להם אפים ארוכים, הבעת פניהם היתה זדונית, והם החזיקו שקים של כסף. אריאל שם לב שהיצורים האלה היו בכל מקום: הם חתמו על מסמכים, בחנו מטבעות, והדריכו אנשים. הוא ניגש לדלפק הגבוה שבקצה המרוחק של האולם ופנה אל היצור שעמד שם: ''סליחה, אני מחפש את הכספת המשפחתית של משפחת רבינוביץ', איך אני מגיע לשם?'' 

היצור, הזדקף, ''רבינוביץ'? אתה בטוח?'' הוא נראה זדוני עוד יותר, אריאל שם לב שהוא משחק במקל חד להחריד באצבעותיו. לפתע אריאל נזכר מה היה כתוב במכתב, "התכוונתי פוטר" נחפז להגיד, היצור נרגע מעט, הוא סימן לאחד היצורים, "גריפהוק! תלווה את מר פוטר והמלווה שלו לכספת המשפחתית שלו,  גריפהוק בא אליהם וסימן להם לבוא איתו, אריאל צעד לעברו בהיסוס, ואחריו גם מוישי, כשהתקרבו אליו שאל אותו אריאל: 

"סלח לי, אבל מה אתם?"

"מה ז'תמורת? אנחנו גובלינים" גריפהוק ענה בעצבנות גלויה,

"אבל מה אתם? אתם בהמות? שקצים? עופות? שדים?"

"אנחנו גובלינים" 

אריאל ראה שהיצור מעט קשה תפיסה, (היצור לנגד, הבין שאריאל אדיוט גמור) אריאל לקח את רגלו של היצור והסתכל, לראות אם יש בה פרסות, ואם כן האם הן שסועות, לאחר שלא מצא דבר, בדק את גופו של היצור, לראות אם יש לו כנפיים או סנפירים, את לחייו של היצור כדי לראות אם יש לו זימים, כששוב לא מצא דבר (וגם כי היצור התעסק בסכין חדה להחריד) אריאל פנה אליו שוב: "סתם גובלינים אתה אומר? טוב."

גריפהוק הוביל את אריאל למנהרה ארוכה וחשוכה, במרכז המנהרה הייתה מסילה. הגובליןשרק שרקיה חדה, ועגלה חלודה נכנסה בחריקה צורמנית אל החדר. גריפהוק טיפס על העגלה והביט באריאל בזעף, "נו ילד, אתה בא?" שאל אותו הגובלין. אריאל הביט במושבים בחשדנות, "לא כל כך מהר" הוא אמר, "המושבים האלו הם שעטנז?". 

גריפהוק הביט בו בחשדנות "מדובר במושבים העשויים מבד קסםסינטטי, אבל למה שזה יעניין אותך?" שאל הגובלין, מבטו זועף.

"אני רק עושה מחקר בשביל שנת הלימודים החדשה"  שיקר אריאל, מקווה שהוא נמצא בסכנה מספקת כדי לא לעבור על איסור השקר.

"עוד אחד לחקר יהודונים" פיהק גריפהוק בשעמום, "קדימה, תעלה כבר ונצא."

אריאל עלה על העגלה, מקווה שהיא לא תתפרק מתחת לרגליו בעוד גריפהוק שורק שריקה נוספת.

העגלה החלה לנוע, ואריאל חשב לעצמו "מעניין האם לנסוע בעגלה כזאת זה חילול שבת".

הוא כבר התכוון לפתוח את ספרון פניני ההלכה שלו, כשלפתע ראה את בן הנפילים שהגיע לביתם בשבת לצד גובלין נוסף, אשר פתח דלת של כספת והוציא משם חבילה קטנה, עטופה בנייר חום.

"היי, ההוא מפרק 3!" קרא אליו אריאל, אך צעקתו נבלעה ברוח. הקרונית שלהם נעצרה בטלטלה, וגריפהוק יצא והביט בו, " נו ילד, אתה מתכוון לבדוק מה יש מאחורי הדלת הזו או לא?"

אריאל הביט בו, לפתע הוא שם לב שהם עומדים ליד דלת ענקית. הוא יצא מהקרונית, וגריפהוק הכניס את המפתח לדלת הכספת וסובב.

"רגע!" קרא קול, "האם אתה הארי פוטר?!"

הפרק הקודם		הפרק הבא