הארי התעורר לקול מגע ידיה החמימות של ארמינה על עורפו. "היום עולים ליבשה" אמרה. הארי קם, ושנייהם שחו עוד כחצי קילומטר. אז הוא עלה ליבשה. זנבו התחלף ברגליים עם החשיפה לאוויר הפתוח. הארי התקשה מעט לשמור על שיווי משקלו, ומעד מספר פעמים. אך הוא לא התלונן. הוא המשיך ללכת עוד כשלושה מטרים, עד שראה פלג גוף עליון, וזנב. הארי קד לפניו קידה עמוקה. "באת... להציל... אותי...?" שאל המלך בצרידות, ובעיניו מבט מתחנן. "כן, הוד מלכותך" אמר הארי, והתיר את הכבלים שקשרו את המלך לסלע. הארי גרר אותו עד לפני המים, שם הניח לו להיכנס, ונכנס בעצמו. בקרקעית פגשו את ארמינה, שאמרה: "ברוכה הבאה, המלך ניגרט". "בואו, נחזור הביתה" אמר המלך, שקולו הפך צלול משנכנס למי הים. הם שחו את הדרך חזרה, מפטפטים עם המלך כשווים. כשהגיעו לארץ בני הים, נפרדו הארי וארמינה לשלום, וארמינה אמרה להארי: הינה, זה שיקוי 'חזור רגליים', שתה אותו כשתגיע חזרה להוגוורטס. אחרת כל מגע מים יהפוך אותך לבן ים". ונתנה לו בקבוקון שיקוי קטן. "תודה" אמר הארי, ועלה ליבשה, להוגוורטס.
זה היה הפרק האחרון בפאנפיק... תגובות?
|