המתנה שהמוות נתן לי...

אנשים אני מתחננת תגיבו!!!

הפרק מוקדש לsabriel123

היה זה בוקר יום שלישי [יומיים לנשף ויום לי ולסדריק!]. כשירדתי לארוחת הבוקר, סדריק לא חיכה לי בכניסה לחדר מועדון. ידעתי שמשהו קרה...
"אין סיכוי שזה קשור לתחרות" אמר לי הארי. "אם זה היה קשור לתחרות, גם לי היו קוראים."
"אז מה כבר יכול לקרות?" שאלתי בחשש.
"מצטער אבל אני לא יודע..." הוא אמר. כשנכנסנו לאולם הגדול, הסתכלתי לעבר שולחן הפלפאף, אבל לא הוא ולא החבר המוזר שלו ישבו שם. בקושי שנגעתי בצלחת, כל הזמן הסתכלתי לכיוון הדלת לראות אם סדריק נכנס. לבסוף, ראיתי את סדריק וחבר שלו נכנסים כשסדריק מדבר עם פרופסור ספראוט, פרופסור מקגונגל ופרופסור דמבלדור, והחבר שלו מסתכל מהצד. כשהם סיימו לדבר, סדריק חייך ופנה אל עבר השולחן שלנו.
"היי רוני" הוא אמר בחיוך.
קפצתי עליו באושר. "סדריק! לאן נעלמת? כבר חשבתי שקרה לך משהו!" אמרתי.
"לא, לא קרה לי כלום" הוא אמר כשהחיוך עדיין על פניו.
"אז למה דיברת עם הפרופסורים? משהו על התחרות?" שאלתי קצת בחשש.
החבר שלו צחק. "חחח... לא קרה כלום פשוט הם סגרו כמה דברים..." הוא אמר.
"איזה דברים..." לא ידעתי איך להמשיך-כי לא ידעתי את השם שלו. הוא גיחך ואמר; "אוליבר. לגבי הדברים, סדריק ביקש מהמנהל רשות לכך שאת והוא תוכלו לשבת יחד. אז מהיום את חלק מהפלפאף והוא חלק מגריפינדור."
הסתכלתי על סדריק המומה. "אתה באמת עשית את זה?" שאלתי בלחישה. הרמיוני ופארבאטי השמיעו קול חנוק, ולבנדר השתעלה.
"כן, חשבתי שככה יהיה לנו יותר נוח ביחד..." הוא אמר.
"סדריק, אתה... אני פשוט אוהבת אותך!!! אתה לא יודע כמה!" אמרתי וחיבקתי אותו הכי חזק שיכולתי. הוא לא נתן לי להרפות ממנו ולחש לי באוזן; "אני אוהב אותך הרבה יותר!" ונישק אותי נשיקה לוהטת.
"אתם יכולים להעביר את האהבה שלכם למקום אחר?!" שאל רון בכעס. אני הסמקתי וסדריק הסתכל כלפי מטה.
"אוך רון!" אמרה הרמיוני, "למה אתה תמיד חייב להרוס הכל?! אם אתה לא רוצה אל תסתכל!!!"
"אני אסתכל לאן שבא לי גברת קרום!את לא תגידי לי מה לעשות!!!" הוא כמעט צרח.
"מה הקשר לויקטור?! איך הגעת אליו?! ותפסיק לקרוא לי ככה!!!" צרחה הרמיוני.
"אני לא אפסיק לקרוא לך ככה, עד שתביני שאני אוהב אותך!!!" הוא אמר, כל האולם השתתק. רון הסמיק עד שכל פניו היו אדומים כמו השיער שלו.
"אתה.. אוהב.. אותי?!" שאלה הרמיוני בלחש. רון לא ענה. והסתכל על הארי כדי לחפש ישועה. כשהבין שמהארי לא תבוא הישועה הוא התחיל לדבר אבל הרמיוני תפסה את פניו ונישקה אותו. "גם אני אוהבת אותך!" היא אמרה. רון ההמום הסתכל על הרמיוני בתדהמה ואמר; "א-אז לל..למה לל-לא א-אמרת לי?" הרמיוני חייכה ואמרה; "פחדתי שתחשוב שאני משוגעת, ותצחק עלי..."
"אני בחיים לא אעשה כזה דבר" הוא אמר וחיבק אותה חזק.
חייכתי. הסתכלתי על סדריק ושאלתי; "אז רגע לא אמרת לי מזה אומר שאני חלק מהפלפאף ואתה חלק מגריפינדור... מה אני יכולה לבחור לאיזה שיעור ללכת, לשיעור של הפלפאף או לשיעור של גריפינדור?"
"לא! טיפשונת שלי" הוא צחק "זה אומר שאני יכול לשבת לאכול איתכם ולהכנס רק בליווי תלמיד מגריפינדור לחדר מועדון שלכם. וההיפך לגבייך."
"איך הצלחת להוציא כזה דבר מהמנהל?" שאלתי בהפתעה.
"יש לי את השיטות שלי... וחוץ מזה לא שמעת על המשפט שאומר- כשאוהבים הכל אפשרי?" הוא שאל כשהוא נפרד מאוליבר, ומתיישב לידי. הוא הצמיד אותי אליו ולחש לי באוזן ;"עכשיו אנחנו לא נצטרך להיפרד כל-כך הרבה פעמים.."
הוא נישק אותי והתחלנו לאכול.

אוקיי את הרעיון של רון והרמיוני קיבלתי מאוקספורד... אז תודה, ו... כוווולם מגיבים!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא