היום שאחריי הבקשה של אוליבר היה כל כך גרוע. הייתי כל כך שקועה בעצמי,ממש לא כמו שאני תמיד. ומסתבר שכן,כן שמים לב אליי לחדר. "היי,מוניקה,"אמר לי קול כשגרבתי את הגרביים בחוסר התלהבות מובהק. הייתי כל כך המומה שמישהי מהחדר שמה לב אליי,שהרמתי את ראשי בלהיטוות חזקה מדי שגרמה לשיער שלי להראות מגוחך ממש. "כן,את צריכה משהו?"מלמלתי וחזרתי לגרוב את הגרביים. ואז הרמתי את המבט בפתאומיות שוב. זאת הייתה האיריאנה הזאת,שאוליבר אוהב. "לא,אני לא צריכה,"אמרה לי וחייכה חיוך חמוד.כן,חמוד.לא יפה ולא מכוער.חמוד."רק רציתי...לדבר איתך." תהיתי מה לעזעזל הילדה הזאת רוצה מהחיים המסריחים שלי.הלכתי אחרייה,בלי לשים לב לאן אני הולכת. ואז הבנתי שאני ואיריאנה באותה כיתה. נפלא.מושלם.פנטסטי!חשבתי באירוניה. "טוב...תשמעי,מוניקה,"אמרה לי איריאנה לאחר שהתווכחה עם מי שישבתה לידה שרק בשיעור הזה אני אתחלף איתה במקום. התיישבתי לידה ללא התלהבות גדולה. "אממ?"שאלתי,ובכל כוח הרצון שלי התאפקתי לא להוציא לשון כמו ילדה בת חמש. השיעור בינתיים התחיל,והיינו אמורים לגרום לצפרדע שלפנינו לגהק במקום לקרקר. "מה רצית להגיד לי?"שאלתי אותה. "טוב...תשמעי...רציתי לעזור לך,"היא אמרה לי. "ראיתי...ראיתי את מאוהבת באוליבר.את שקופה.רציתי לעזור לך להשיג אותו.אוי,סליחה,אמרתי משהו לא בסדר?"היא שאלה כשראתה שהשרביט שלי היה מונף בתנועה מוזרה באוויר,קפוא. הייתי בהלם. אוליבר ביקש ממני שאני אעזור לו עם איריאנה,שאני אגרום להם להיפגש ככל הנראה.איריאנה רוצה לעזור לי להשיג את אוליבר... אוי,איזה בלאגן.
קצר,אבל בכל זאת...פרק!!!
תגובות????
|