מוגלגים וחצי

מייקל בהה ביצור ההזוי שעמד מולו כעת. יותר מכל השאשה הזו הזכירה לו חרק. על פניה נחו משקפים ענקיים, ולמרות החום ששרר בחוץ, היא התעטפה במאות אם לא אלפי צעיפים.

"מייקל," קולה של אשתו, כריסטין, בקע מאחד החדרים. "יש פה אדם שמחכה שתעשה לו טיפול שורש!"

"אני בא!" קרא מייקל. הוא סימן לאשה המוזרה להכנס ולהמתין.

הוא לא מיהר לסיים את טיפול השורש. לא הייתה לו שום סיבה שבעולם לרצות לדבר עם החרקית.

כסיים לטפל בלקוח, הוא פסע בנחת לעבר חדר ההמתנה, בצפייה לראות שהחרקית נעלמה. במקום זה, הוא מצחק את אישתו, דמעות יורדות מעיניה מרוב צחוק, אוחזת בבטנה הכואבת.

"אתה-לא-תאמין-" היא אמרה בין צחקוק לצחקוק. "מה-האשה-הזאת-הרגע-סיפרה-לי!"

החרקית הניפה את אחד הצעיפים אל כתפה בכעס. "את לא מאמינה לי? לא צריך! אני אוכיח לך!" היא שלפה מקל דק מעץ. כל הכסאות בחדר ההמתנה רחפו לרגע, ואז נפלו. "מצטערת, אני לא מאד טובה בקסמים."

מייקל חשב שהוא עומד להתעלף. כריסטין לא נראתה במצב טוב יותר.

"אבא יש פה לקוח שאומר שהוא מחכה כבר כמה דקות שיכניסו אותו לביקורת," הרמיוני פרצה לחדר בסערה, שוברת את השתיקה המעיקה.

כשראתה לאיזה מצב היא נכנסה מיהרה להתנצל,"סליחה אני אצא."

"לא!" קראה החרקית,"אני באתי בשבילך!"

הרמיוני לא נראתה מרוצה מפיסת המידע הזאת. "מה רצית? התנהגתי לא טוב בבית ספר? הציונים שלי גרועים מדי? את מפקחת? ידעתי שזה יתנקם בי שקיבלתי רק תשעים ותשע!"

"אני לא מפקחת," אמרה החרקית, "אני פרופסור בבית ספר בו אני רוצה להציע לך ללמוד, שמי סיביל טרלוני.

"בית ספר?" שאל מייקל. "תסלחי לי, אבל בעיניין זה תצטרכי להיוועץ גם בנו."

סיביל פתחה את פיה לענות, כשלקוח נרגז נכנס לחדר. "סליחה," אמר בכעס. "אני מחכה כאן לביקורת כבר עשרים דקות!"

"אני אלך," אמרה כריסטין. היא יצאה עם הלקוח הנרגז מהחדר.

"אז מה יש לך להציע?" שאל מייקל.

"אני מורה, בבית ספר לקוסמות," אמרה סיביל, מזדקפת בגאווה.

"קוסמות?" עיניה של הרמיוני ברקו.

"אכן כן," אמרה סיביל. "כפי שהראתי מוקדם יותר לאביך."

"אני הייתי בטוחה שהמכתב שקיבלתי הוא בדיחה לא מאד מוצלחת!"

"זאת היא אינה בדיחה," אמרה סיביל בזעם. "אנחנו נשמח עם תצטרפי אל בית ספרנו!"

"אם כל הכבוד," התערב מייקל. "ביתי לא מתכוונת להיות קוסמת-".

"מכשפה," תקנה סיביל.

"מה שתגידי," מלמל מייקל. "היא מתכוונת להיות רופאת שיניים, כמונו."

"אבל אני רוצה להיות מכשפה," אמרה הרמיוני.

"אני לא מוכן ש-" פתח מייקל.

"מייקל," כריסטין נכנסה לחדר. "דווקא נראה לי שכדאי לנסות. שנה שנתיים לא יתאים לה היא תלך."

"בסדר מלמל מייקל בכעס, "בסדר."

"מעולה," אמרה סיביל. היא הדריכה אותם איך להגיע לסמטת דיאגון, ואיך לעלות לרציף.

השבוע הקרוב, איש לא יוכל לדבר עם הרמיוני. היא תהיה יותר מדי עסוקה בלהבין מה זה היפוגריפים, ואיך מבצעים את וינגארדיום לביאוסה.

הפרק הקודם		הפרק הבא