שושן צחור

מנקודת מבט של אינקאי

חתיכת מטומטם. אידיוט.
זרקתי אבן לאגם, מדמיין שהאגם זה אחי היקר מכולם, ניק.
"בן זו-" התחלתי לקלל את האגם -ניק- אבל מישהו היה מאחוריי.
"אממ... אתה אינקאי סולידר?" שאל ילדון משנה ראשונה בפנים מכוסות זיעה.
"כן," השבתי.
הילדון הושיט ידו אליי, גליל קלף בידו.
"זה... בשבילך." הוא מלמל, וטס כל עוד נפשו בו לעבר הטירה.
פחדן.
פתחתי את הגליל, והתחלתי לקרוא, המום מהכתב המוכר עד ייאוש.

אינקאי,

אני יודעת שאתה כועס עליי. אבל, תבין- אני כבר לא אוהבת אותך יותר.
אני יודעת כמה המצב קשה לך.
אני יודעת.
ניק הוא הבן אדם שמתאים לי בדיוק. ולהגיד את האמת, הוא די דומה לך.יש לכם את אותו צבע שיער, והגוון עיניים די דומה. הירוק שלו יותר בהיר ויותר ברור משלך.
מעניין.
אבל, אינקאי, אני לא הבת היחידה בכל הוגוורטס. יש עוד מיליוני בנות יפיפיות, ואלה רק בשנה השישית.
פשוט צא. תבלה, תהנה. תכיר בנות חדשות.

ושלא תחשוב. אני מתגעגעת.אתה עדיין חשוב לי, ואני מצטערת על הצרחות שהיו לפני כמה ימים.

ביוטי.

הוא לא הבין. זה מכתב סליחה, מכתב הבהרה... מה?
הוא הרגיש מבולבל. כן. מבולבל.
ראשית, היא עדיין אוהבת אותו, אבל לא ההתאהבות המשוגעת שהייתה לה לפני כחצי שנה. היא אוהבת אותו בתור ידיד.
שנית, היא מבהירה לו שהיא לא אוהבת אותו, וזה די טוב, אחרת הוא עוד היה חי באשליה שהאח בטמבל שלו, ניק, שם לה שיקוי אהבה בקפה.
היא נותנת לו את האישור לצאת אל בנות אחרות. כמו כרטיס כניסה ללונה-פארק "בנות בזיל הזול!" .
והיא גם שמה לב שהוא וניק דומים, לעזאזל.
רק שלא תחשוד.
הוא קם, ובהחלטה של רגע קרע את המכתב לחצי... ארבע... שמונה חתיכות, וזרק אותם לאגם בכוח.
"מטומטמת," מלמל לבסוף, והלך לכיוון היער האסור.
הוא התהלך ביער, מחפש עץ מתאים לטפס עליו ולשבור לו את הענפים מרוב כעס.
בסופו של דבר הוא מצא עץ אקליפטוס וטיפס עליו.
הוא התיישב על הענף העבה ביותר, ובהה בנקודה לא ברורה.
צליל צעדים נשמע, אינקאי התמקד והסווה את עצמו בעזרת עלי האקליפטוס.
"ניק, אני לא חושבת שכדאי לנו להגיע למקום הזה..."
אינקאי החוויר.
"למה לא, ביוטי? יהיה נחמד!" צהל קול מוכר להחריד.
קול צחקוק נשמע, ואז רעש רטוב וחשוד הגיע לאוזניו של אינקאי.
"בואי נטפס על העץ, ביוטי," אמר ניק, והתחיל לטפס על הגזע שעליו אינקאי ישב והתבונן.
תוכנית זדונית עלתה במוחו של אינקאי.
ניק המשיך לטפס, מושך בידה של ביוטי. היא צעקה אליו אזהרות כמו, "תיזהר!" ו, "יש שם ענף!" .
אינקאי חמק בשקט לקצה השני של האקליפטוס. למזלו, זוג היוניםעלה לקצהו השני, והתיישב על אותו ענף ארוך ועבה ושאינקאי ישב עליו לפני כמספר דקות. הם התחבקו והתמזמזו, כמו שאינקאי היה עושה עם ביוטי.
הוא הרגיש צביטת כאב כואבת בליבו. לא תעזור לו שום בת, הוא עדיין אוהב אותה, ותמיד יאהב.
הוא התחיל הזיז את הענפים בחוזקה.
ניק וביוטי הפסיקו את התמזמזותם והביטו למעלה, אל העלים.
"מה זה?" שאלה ביוטי. "הרי אין רוח..."
"בטח איזה חיה," הרגיע ניק. ביוטי הנהנה ונישקה את קצה אפו.
אינקאי הוציא את שרביטו ולחש לחש אילם: אקספלי-
אך לפני שהוא הפסיק להלשים את הלחש, צל שחור וגדול חטף אותו ממקומו על העץ.



"

הפרק הקודם