הנבואה השגוייה-המשך לפיק הקודם שלי

נעמה גרינג'ר ,
תודה על התגובה המרגשת שלך!
אתם לא יודעים כמה זה חשוב לי!!!
פרק זה, מוקדש כולו לךך....*-*
3>
אביגיל
***********
 
[הלנה]
 
"למה דווקא אני?!" הוא קרא.
דרק ישב על כורסא בחדר המועדון שלנו משלב את ידיו בעצבנות. עדיין שנאתי אותו, בהתחשב שהוא צחק עלי שאני ילדת הנבואה.
אביו עמד מאחוריו וצבט אותו כל פעם שקילל, או כשהתעצבן יתר על המידה.
הוא חשב שאף אחד לא רואה, אבל אני בהחלט ראיתי.
לבסוף, דראקו מאלפוי דיבר, והוא נראה די נרגש. "בני ישמח לעזור." הוא חייך מאוזן לאוזן.
אני לא מאמינה שפעם הוא היה רשע.
הוא כזה חמוד.
והוא שפוט של הארי. מייק אמר לי שהוא ככה, כי רוצה לכפר על מעשיי העבר שלו.
"מה?! אבל אני לא הולך ללבוש וורוד!" צעק בנו במחאה והביט בו במבט מרתיע.
"אל תדאג," אמרתי. "אני יעצב את הבגדים שלך."
הפעם, היה תורי לחייך.
יש. זה הולך להיות חלום.
***
"איכס!" הוא מלמל, ומישש בחוסר נוחות את בגדיו.
משימתי הושלמה בהצלחה.
"ששש!!" הסיתי אותו, מצחקקת.
"מה את מצחקקת?"
"כלום, כלום..."
דרק היה לבוש בטוקסידו, ועל דש המקטורן שלו היה דבוק ורד בצבע ורוד עז.
ההתלהבות שלי ממש ירדה כשגיליתי שאני לא יכולה להלביש אותו בוורוד. היה אסור לי.
דראקו אמר שלא נעז להשפיל את בנו יותר מדי.
סירקתי את שערו עם מסרק ורוד מצועצע.
"אל תיגעי לי בשיער!" צעק, וזרק את המסרק על הרצפה.
"יואו, תרגיע! ממילא הוא נראה נורא!" אמרתי.
עשיתי כישוף שסידר את שערו הבלונדיני בצורה נורמלית.
"אתה יודע? יש לך מזל שאתה בלונדיני. נראה לי שהיא אוהבת בלונדינים."
אמרתי, וניזכרתי במייק.
"פשש..איזה מזל, מה אני יגיד לך." אמר בציניות ופנה לדלת החדר.
גיכחתי. כל כך מגיע לו.
"יאללה, אתה מוכן, לך, עוף לי מהחדר."
הוא חייך -אין לי מושג למה, לא סיפרתי בדיחה- ויצא.
***
"נו?" שאלנו במקהלה.
דרק חזר מהדייט שלו.
"היא..דלוקה עלי. היא נישקה אותי." היה לו פרצוף של בחילה.

בפעם הראשונה בחיי ריחמתי על דרק מאלפוי.
מייק ניסה לא לגחך, אבל לא הצליח. דרק ברח לחדרו.
"כל כך גרוע?" שאל אוליבר. נראה לי שהוא מתבייש בביתו.
השנייה, כן? אני בטוחה שהוא גאה בי.
יותר ממנה.
הלכנו לעבר המרתפים על מנת לראיין את דרק.
התיישבנו כולנו על המיטה שלו, מלבד המבוגרים. "לכו,"אמר, והסתיר את פניו.
מה היא כבר עשתה לו? הושיבה אותו בכיסא ברבי והאכילה אותו פודינק וורוד?
"דרק, מה קרה?" דראקו רכן לעברו.
"אני מוכה הלם." השיב בנו.
כן. גם אני...
רגע, מה?
הוא לא עצוב.
"היא כל כך מושלמת, אבל מנשקת גרוע." נאנח.
לכל הרוחות.
מה הוא מדבר ככה, במקצועיות כזאת? גם הוא צוציק בן 14.
"נו, אז הכל יופי." מייק חיכך את ידיו באושר.
"אז, הארי, מתי נראה לך שאחותי תפסיק להיות מרשעת?"
הארי הימהם. הוא בן 30, אבל הוא תמיד מזכיר לי סבא.
"עוד איזה 15 דייטים." העריך.
"אהה!" נבהל מייק. "15 דייטים?!" אבל הוא חייך.
אבל דרק נראה מאושר. נראה לי שמישהו השקה אותו בשיקוי אהבה חמש דקות לפני שנכנסו לחדר.
"ומה עם פקצה?" שאלתי.
"טוב, זה צריך טיפול פסיכולוגי של מוגלגים."אמר והוסיף, "רציני במיוחד."
נאנחתי.
"טוב, לילה טוב לכולם!" קראתי, וכולם הבינו את המסר.
הלכתי לחדר השינה נשכבתי עם בגדי היום-יום שלי, ונרדמתי.
הייתי מותשת.
************************************************************

תגיבו,בבקשה!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא