0 חרמשים
|
     
|
ואם...
מה היה קורה אם וולדמורט לא היה עולה לשלטון
|
פרק מספר 5 - צפיות: 10317
 (4.917) 12 דירגו
|
פרק: |
כותב: | דירוג הפאנפיק: PG - פאנדום: ה"פ - זאנר: לוידת.. - שיפ: יותר מידי... אין לי כוח לפרט.. - פורסם ב: 09.10.2011 - עודכן: 20.07.2012 |
המלץ! 
ID : 2358
|
|
תודה על כל התגובות המדהימות! אני שמחה שאתם נהנים מהכתיבה שלי! החלטתי להמשי את הפיק והפרק הזה והפרק הבא הם פרקים שכתבתי מזמן פשוט לא היה לי כוח וזמן לפרסם אותם.. תהנו! נ.ב. בבקשה תקראו גם את "פרינסס" ו "השנה השמינית"-שני הפיקים המתעדכנים שלי (פחות או יותר..) ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ פרק 5 הארי קם בבוקר ונכנס להתקלח. לא היה לו כוח לחכות לשאר אז הוא ירד לבד לאולם. כשהוא נכנס לאולם הוא שם לב שהשולחן של המורים הורחב בשלוש מקומות. הוא התיישב בשולחן של גריפינדור ליד דין ושיימוס והתחיל לאכול. "תגידו,שמתם לב שהשולחן של המורים הורחב?" הוא שאל אותם. "כן...מעניין למה..." ענה לו דין. "אני יודע את התשובה!" אמר שיימוס והצביע לכיוון הדלת של האולם הגדול. הארי ודין הסתכלו לכיוון הדלתות כמו כל הבנות שישבו באולם. "אויש..נו... הייתי צריך לנחש שהם יישארו פה.. הם מחפשים כל הזדמנות בשביל להתקרב לטירה ולעשות שטויות..." אמר להם הארי מיואש. 'או יותר נכון לשמור עליך שלא תעשה שטויות' שידר לו אביו. 'ולמה שאני אעשה שטויות?' שאל אותו והביט עליו. 'כי לפני חודשיים אני קיבלתי מפרופסור מקגונגל מכתב שבוא נגיד לא כל כך אהבתי..' אמר לו ג'יימס והסתכל עליו במבט רציני. 'זה היה רעיון של רון!' מיהר הארי לשדר לו 'הוא שיכנע אותי לעשות את זה!'. 'כן..בטח..אני ממש אאמין לסיפור הזה..' שידר לו ג'יימס בקול מוחה. 'טוב,אבא,די עכשיו.. אין לי כוח לדבר על זה..." אמר לו הארי מיואש. 'בסדר,בסדר,נתראה אחר כך..' שידר לו ג'יימס ופנה לדבר עם סיריוס. הארי המשיך לאכול ואחרי 3 דקות ג'יני,הרמיוני ורון הצטרפו אליו. "בוקר טוב.." נישקה אותו ג'יני "מה הקונדסאים עושים פה?" שאלה אותו. "מאיפה את יודעת על הקונדסאים?" שאלה אותה הרמיוני מופתעת. "סתם אני יוצאת עם הבן של אחד מהם כמעט שנה.." אמרה לה ג'יני בסתמיות. "אה... נכון... שכחתי לשניה.." אמרה הרמיוני. "איך את יכולה לשכוח?! הם כל היום ביחד.." אמר לה רון. "סליחה! מודה באשמה!" אמר הארי והרים ידיו למעלה כאילו פשע במשהו. "טוב בסדר.. תוריד ידיים.. אתה מצחין!" אמר רון והארי נתן לו מכה על הראש. "טוב בסדר..סליחה..אח..." אמר רון ושפשף את ראשו. "אנחנו חייבים לזוז! אנחנו מאחרים למקגונגל! יאללה,רון,הרמיוני! ביי ג'ין" אמר הארי ונשק לג'יני על ראשה להתראות והם יצאו לכיוון הכיתה של שינוי צורה. הם ניכנסו לכיתה והתיישבו בשורה האחרונה. הפרופסור נכנסה לכיתה מיד אחריהם והתחילה בשיעור. "היום תלמידים,יהיה לנו שיעור קצת אחר.אנו פותחים עכשיו במערכה על האנימאגוסים.מי יודע מה הם האנימאגוסים? כן העלמה גריינג'ר?" "אנימאגוס הוא קוסם המסוגל להפוך לחיה ללא שימוש בשרביט. קסם זה נחשב לאחד הקשים ביותר לביצוע, והוא מפוקח בקפדנות על ידי משרד הקסמים." אמרה הרמיוני. " 10 נקודות לגריפינדור" אמרה מקגונגל והמשיכה בשיעור "היום,הבאתי לכם שלושה אנשים שיעזרו לי ללמד אתכם כל מה שצריך על האנימאגוסים.שניים מהם אנימאגוסים ואת השלישי כולכם מכירים טוב מאוד.יש פה שלושה שמכירים את שלושתם טוב מאוד ואחד מהם אפילו טוב יותר" מקגונגל הסתכלה על הארי,הרמיוני ורון מבעד למשקפייה. 'אוי לא... איך לא ניחשתי.. אוף....' חשב הארי בתסכול והחליק במושבו למטה. "קבלו אותם" אמרה פרופסור מקגונגל ורמוס,ג'יימס וסיריוס ניכנסו לכיתה. הארי התחיל לגחך למראה הבנות שבכיתה בוהות באבא שלו ובסנדקו. "שלום לכולכם," התחיל לופין לדבר "כולכם מכירים אותי משנתכם השלישית פה אבל את חבריי לא כולכם מכירים.אני אתן להם להציג לכם את עצמם.". "אני ג'יימס פוטר,מדריך ראשי לשעבר,קפטן לשעבר של קבוצת הקווידיץ' של גריפינדור ואבא של הארי" אמר ג'יימס וחייך לכל הבנות הנמסות מהחיוך שלו. "אני סיריוס בלק,תלמיד באותה שנה של פרופסור לופין ושל ג'יימס,תעלולן לשעבר," התחיל והביט לכיוון מקגונגל "פוצצתי בעבר את חדר המועדון של סלית'רין,צבעתי את האולם הגדול באדום וזהב ובקיצור הצרות של המורים שלכם." אמר "אה,ואני גם הסנדק של הארי" הוסיף כבדרך אגב לכל הבנות הנמסות ולבנים הצוחקים. הארי הסתכל על סיריוס במבט של למה-היית-צריך-להוסיף-את-זה וחזר לבהות למטה לנוכח זה שכל הכיתה הסתכלה עליו ברחמים. "טוב,אחרי שהכרנו אני רוצה לספר לכם את סיפורי האישי.כמו שכולכם יודעים אני...אני אדם זאב.הפכתי להיות אדם זאב כשפנריר גרייבק נשך אותי בילדותי.מאז כל חודש,בלילה לבן אני משתנה והופך לזאב.כשהגיע זמני לבוא וללמוד בהוגוורטס חששתי מזה שכולם יגלו את סודי ויפחדו ממני ולכן שלחתי מכתב לדמבלדור והוא אמר לי שהוא יסדר את זה. "ביום הראשון ללימודים,הראשון בספטמבר,עליתי לרכבת האקספרס של הוגוורטס ושם פגשתי את חבריי הטובים ג'יימס,סיריוס ופיטר" "הי,תמיד חשבתי שאני חבר יותר טוב שלך!" קטע אותו סיריוס ונשמעו צחקוקים מכל קצוות הכיתה. "רך כף,זה באמת חשוב עכשיו?" שאל אותו ג'יימס מגחך. "לא.. אבל אנחנו עוד נדבר על זה ירחוני!" אמר לו סיריוס. "ירחוני? רך-כף? מה זה השמות האלו?" שאלה לבנדר בראון. "עוד מעט נגיע להכול" אמר לופין והמשיך לספר. "במשך שנתיים אף אחד לא ידע את סודי,אומנם חבריי הטובים חשדו במשהו כשכל לילה עם ירח מלא ראו שאני מחוץ למיטה.בשנתנו השלישית הם החליטו לילה אחד לעקוב אחריי.אני,כמו בכל ליל ירח מלא רגיל,הלכתי עם מדאם פומפרי שנתנה לי שיקוי 'אל-זאב' לערבה המפליקה." הארי,רון והרמיוני ניסו שלא להיזכר באותו לילה בשנתם השלישית. "הלכנו על המדשאות ופתאום ראיתי את שלושתם באים לכיווני.ג'יימס בא אלי ושאל אותי למה לא סיפרתי להם ואני שניסיתי להכחיש את היותי אדם זאב שאלתי אותו מה לא סיפרתי להם אז הוא אמר לי למה לא סיפרתי להם שאני אדם זאב" המשיך. "כן... תמיד הייתי החכם בחבורה.." אמר ג'יימס. "כן,ממש" ענה לו סיריוס והארי רון והרמיוני התחילו לגחך. "משהו מצחיק אתכם פוטר,וויזלי וגריינג'ר?" שאל ג'יימס. "לא פרופסור" ענה הארי מדגיש את המילה האחרונה. "טוב.. אתה יכול להמשיך בשיעור ירחוני" אמר ג'יימס קצת עצבני מהחוצפה של הארי. "תודה קרניים.אוקיי,אז איפה הייתי?" שאל לופין. "היית כשהם גילו לך שהם יודעים שאתה אדם זאב" אמר שיימוס פיניגן. "אוקיי,אני הופתעתי מזה שהם יודעים ושאלתי אותם איך הם גילו אז הם אמרו לי שהם עוקבים אחריי כבר שנה שלמה ושהם גילו את זה בגלל שהשארתי ספר פתוח על השולחן על אנשי זאב והם גילו לפי הסימנים. "הם אמרו לי גם שאני יכול להירגע כי הם לא יספרו על זה לאף אחד ולהפך,הם יעזרו לי.הם לא סיפרו לי יותר על התוכנית שלהם כי אני התחלתי להשתנות והם היו חייבים לברוח אז רק אחרי שבוע גיליתי את התוכנית שלהם.ופה הגענו לנושא של השיעור.בשביל לעזור לי החברים שלי הפכו לאנימאגוסים וכל ליל ירח מלא הם עזרו לי להתגבר על הרצון שלי להשתולל ודאגו שאני לא אעשה צרות. "ומכאן,גברת בראון,הכינויים שלנו.ג'יימס הפך לאייל,סיריוס לכלב ופיטר לעכברוש.בגלל זה הכינויים שלנו זה לג'יימס-קרניים,סיריוס-רך כף,פיטר-זנב תולע ואני ירחוני.כל אחד הפך לאנימאגוס לפי הפטרונוס שלו.אני משער שלא רבים מכם יודעים להפיק פטרונוס.מי מכם כן יודע?" שאל רמוס. רק הוא,רון והרמיוני הרימו ידיים למרות שהארי ידע שלא רק הם ידעו להפיק פטרונוס. הוא לימד את רוב הילדים שיושבים שם בשנה שעברה להפיק פטרונוס אבל הם מפקפקים ביכולות שלהם. "רק שלושה מכם? חבל... אבל בואו נראה לכיתה את הפטרונוסים שלכם.נעבור אחד אחד.מר וויזלי אתה מוזמן להתחיל" פנה רמוס לרון. "אקספקטו פטרונום" קרא רון והכלב הגזעי שלו פרץ משרביטו והקיף אותו. "העלמה גריינג'ר,תורך" אמר רמוס להרמיוני. "אקספקטו פטרונום" קראה והלוטרה החיננית שלה פרצה מהשרביט. "מר פוטר הצעיר" אמר להארי וקרץ לו. "אקספקטו פטרונום" קרא הארי והאייל היפהפה שלו פרץ מהשרביט. "איך זה שלשניכם יש אותו פטרונוס?" שאלה פרוואטי פאטיל את ג'יימס והארי. "לרוב,לבן הבכור,אבל רק כאשר זה בן,יש לו אותו פטרונוס כמו של אביו כדי לסמן את ההמשכיות של המשפחה ואת היורש הבא של האב.ברור?" הסביר לופין לפרוואטי והיא הנהנה. "אוקיי,עכשיו אנחנו נראה לכם את צורתנו בתור אנימאגוסים אבל אתם חייבים להבטיח שלא תיבהלו.עכשיו,פרופסור תזיזי את כל השולחנות וכל התלמידים תיעמדו סביבנו בחצי עיגול" אמר סיריוס וכל התלמידים עשו כדבריו. "אוקיי ג'יימס.שלוש ארבע ו-" הם נהפכו לכלב ולאייל ונשמעו קריאות הפתעה מכל פינות הכיתה. הארי כבר הכיר את זה שאבא שלו משתנה והוא היה רגיל לזה אז הוא לא התעניין כל כך כמו שאר חבריו לכיתה. בסוף השיעור רון,הרמיוני והארי הלכו לחדר המועדון כי הייתה להם שעה חופשית. "אוף... סנייפ יהרוג אותי!" התלונן רון. "אויש,תפסיק להתלונן!" אמרה לו הרמיוני והם התחילו לריב. 'הארי,אני רוצה שתפגוש אותי היום ליד המגרש קווידיץ' בשעה חמש ותביא איתך את המטאטא שלך' שידר לו ג'יימס. 'טוב... אני אבוא...' החזיר לו תשובה. היום המשיך כרגיל והם כמובן קיבלו ערמות של שיעורי בית. בשעה עשרה לחמש עלה הארי לחדר והתארגן.הוא לבש מכנס ג'ינס ארוך כהה וחולצת וי לבנה קצרה וצמודה.הוא לקח את המטאטא וירד לחדר המועדון. "לאן אתה הולך?" שאל אותו רון "אני הולך לעשות סיבוב" אמר והצביע על המטאטא. "טוב..ביי" אמר להארי שכבר יצא מחדר המועדון. הוא ירד במדשאות וכשהגיע למגרש הוא ראה שעדיין אין שם אף אחד אז הוא עלה על המטאטא ועשה סיבוב סביב המגרש. כעבור שתי דקות הגיע אביו ועלה על המטאטא לאוויר. "אז מה רצית אבא?" שאל הארי את ג'יימס. "אסור לאב לבלות זמן איכות עם בנו?" החזיר לו שאלה. "לא יודע.." ענה לו הארי. "טוב.. אז בוא נשחק משחק קצר..מה דעתך?" שאל ג'יימס את הארי עם ניצוץ שובב בעיניים. "בסדר,מה משחקים?" שאל הארי. "קווידיץ' אחד על אחד"
|
|
||||||||||
המשך המשך המשך במהירות!!!
ממשיפה אבל..
ממש פיק יפה!!! בבקשה המשך!!!
ממשיכה?
| ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
| גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
|||||||
 |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2024 |