משחקי הרעב 70-הצד של אנני

אני סופיה" היא מציגה את עצמה וממהרת ללחוץ את ידי. " אני המדריכה הנוספת שלכם" היא מסבירה. אני מסתכלת מבולבלת על טום. " חשבתי שיש לנו רק מדריך אחד" טום אומר. סופיה מחייכת. "לא, מה פתאום?! מדריך אחד...

לכל מחוז יזק יש שתי מדריכים" היא מסבירה "אז למה הגעת רק עכשיו?" אני ממשיכה לשאול אותה. "היה לי כמה עיינינים לסדר בקפיטול" נראה שההתענינות המוגזמת שלי בפרטים מעצבנת אותה, אבל לי זה לא אכפת. "אז למה

טורוק לא אמר לנו שאת הולכת להגיע?" אני נהנהנת מהפרצוץ שלה, אז אני ממשיכה. "טורוק נראה לך אחד שיוציא מילים מהפה סתם?" היא שואלת בהתרסה. אני לא מחזירה לה כי היא צודקת. טורוק באמת לא אחד שיוציא מילים

מהפה סתם... "טוב, מספיק עם הדיבורים" מרניס קוטעת אותנו לפני שנמשיך "בוא נסתכל עליכם רגע לפני שאתם יוצאים" ושתיהן צועדות שתי צעדים לאחור ומתבננות בנו בהנאה. אנחנו באמת נראים מדהימים. טום לבוש חליפה

בצבע הים כמו שלי. האיפור של שתינו קצת מוגזם אבל הוא מוסיף מאוד- אני חייבת להסכים. יש לנו צלליות כחולות חזקות מאוד מעל העיינים עיפרון כחול שמשלים את האת ההצגה. אנחנו מסתכלים אחד על השני ומחייכים בסיפוק.

יכולנו לצאת בהרבה יותר גרוע. והנה זה מתחיל. מיועדי מחוז אחת יוצאים במחיאות כפים אדירות ואחריהם מיועדי מחוז שתיים ושלוש ואז מגיע תורנו. אנחנו מתקדמים לכניסה ולפני שאני מספיקה להבין מה אני עושה אני נמצאת

בחוץ מול קהל ענק ומריע. "תחייכי" טום פולט לעברי. ואני מקשיבה לו, כי זה טום. אני מרגישה מעורפלת למחצה והכל קורה מהר כל כך. בסופו של דבר אני מוצאת את עצמי מחובקת עם אדי ושומעת את הדיבורים הבלתי פוסקים שלו שוב. סופיה מוציאה אותי מידיו בכוח "את היית באמת מדהימה" והיא מחבקת אותי. אני נוקפת נקודה לזכותה על שהצילה אותי מאדי. ואני עוברת מאדם לאדם שמספר כמה היייתי מדהימה... אבל הדבר היחידי שאני יכולה לחשוב עליו זה על המיטה בחדר שלי ואני מתנערת מהר ונכנסת למעלית ביחד עם טום. אני לוחצת על כפתור מספר ארבע.

הפרק הקודם		הפרק הבא