שונה

פרק קצרצ'יק אבל זה מה יש, פרק הבא יותר טוב, מבטיחה.

אליזבת השליכה חופן של אבקת פלו לתוך להבות האח וצעקה: "רציף תשע ושלושה רבעים!", ותוך רגע הופיעה באח היחידה שנועדה לכך ברציף. הרציף היה ריק כמעט לחלוטין מלבד שני אנשים, "ג'ייק! מיי! כמה טוב לראות אתכם", אמרה אליזבת וחיבקה את שניהם. "גם אותך ליזי", אמר ג'ייק וחייך חיוך ממזרי, שנייה לפני שחטף מרפק מאליזבת, היא שנאה שקראו לה ליזי.

אליזבת, רנסמיי וג'ייקוב עמדו בשדה התעופה, "ליז בפעם המאה! אני לא הולכת לתת לך ללכת לשם לבד!!", צעקה רנסמיי, "את לא הולכת לשום מקום!", אמרה אליזבת בשקט אך בתקיפות, "ג'ייק, כך אותה הביתה", אמרה ביובש. "אליזבת מיילין קאלן! את לא הולכת לשום מקום, אני לא אתן לך...", בסוף המשפט קולה נשבר והיא החלה לבכות, "אני מצטערת מיי, אני מבטיחה לחזור", לחשה אליזבת, היא נשקה למצחה של רנסמיי ועלתה על הטיסה. "ליז!", צעקה רנסמיי אל השמים.

הפרק הקודם		הפרק הבא