היי.כמה מכם ביקשו בטא לכן אני מחפשת בטא אז בקרוב הפרקים יהיו מבוטאים. בנתיים תצטרכו להסתפק ביכולות הפיסוק שלי.
הארי דפק בדלת משרדו של גורדון ווילאמס, ראש מטה ההילאים. הארי שמע צעדים מתקרבים ואז הדלת נפתחה ומולו הופיע איש שמנמן, בעל שיער מאפיר, עיניים גדולות ואמיצות וחיוך עקום. "הארי פוטר" הוא מילמל ולחץ את ידו של הארי במשך דקה שלמה. הוא הזמין את הארי להיכנס והם התיישבו זה מול זה. "אני יכול להסתכל בציוני הבגרות שלך ?" שאל וויאמס לאחר שבחן את הארי במבטו. "כן. בוודאי" השיב הארי והוציא את מגילת הציונים שלו, ווילאמס עיין בציונים במשך דקות אחדות. "אוקיי. הציונים מתאימים, אתה עומד בדרישות, יש לך חמישה ציונים גבוהים " הוא מילמל תוך כדי עיון במסמכים. "אבל זה לא כל מה שאנחנו דורשים, יש מבחני אופי, כושר וכישרון. אני בטוח שאתה תעבור אותם בקלות, אחרי הכל אתה האדם שהביס את אדון האופל" המשיך. " אנחנו נתחיל את המבחנים האלו בעוד שבוע וחצי, בסדר ? ב-26 ליולי" "בסדר. אני אהיה שם" השיב הארי והתרומם מהכיסא שעליו ישב, הוא התקדם לכיוון היציאה ממשרדו בהליכה מהירה.
ה-26 ליולי.
הארי הגיע אל המבחנים, הוא לא היה לחוץ אבל היה לו מעט חששות. הפעם הם לא נפגשו במשרדו של ווילאמס אלא הם היו במין מגרש ריק. "במבחנים אלו אנו בוחנים את יכולת ההגנה שלך,עמידה במצבי לחץ, עיקוב, הסוואה, לחשים וכדומה" " נתחיל עם תרגיל פשוט ולאט לאט נתקדם" אמר ושלף את שרביטו. "פטריפיקוס טוטאלוס" הוא קרא כשהוא מכוון את שרביטו אל הארי. הארי הדף את הקללה בלחש הגנה פשוט. ווילאמס ניסה קללות נוספות 'אנרביט', 'שתק', 'רלאשיו'. הארי הצליח להתחמק מכולם. "נהדר, נהדר" מלמל המורה בחיוך רחב. "בוודאי תהית מה עושות פה הקופסאות השחורות האלו" המשיך. הארי פזל לכיוון שהמורה הצביע עליו, עמדו שם שלושה קופסאות שחורות, הארי לא שם לב אליהם קודם. "בקופסאות האלו נמצאים יצורים שעלייך להתמודד איתם" הסביר ןפתח בהינף שרביט את הקופסא הראשונה. מיד ראה הארי קבוצה של סוהרסונים מתקרבים אליו, הארי אימץ למוחו מחשבות שמחות, הוא חשב על ג'יני וקרא " אקספקטו פוטרונו" האייל הכסוף יצא מהשרביט והבריח את הסהרסונים. בקופסאות האחרות היו דרקונים, טרולים וענקים. את הטרול הוא שיתק, את הענק הפיל בתנומה ואת הדרקון קשר בחוזקה. "עברת את הבחינות בהצלחה מרובה," הכריז ווילאמס בסוף המבחנים. " אתה יכול לשמוח, אנחנו בוחרים רק את הטובים ביותר" הוסיף בחיוך. "בתקופה הקרובה אתה תצא למשימות, אבל אך ורק תחת השגחה צמודה, בדרך כלל המתלמדים לא יוצאים ישר למשימות, יש חלק תיאורי שעליהם ללמוד אבל מכיוון שאנחנו בתקופה לחוצה אנחנו נעשה למידה מעשית," " אתה תצא תחת פיקודו של ג'יימס ריצ'מונד.אתה תדא מתי המשימה הראשונה" אמר ונעלם משם בהתעתקות. הארי היה מוזמן באותו יום לארוחת ערב אצל האגריד ולכן הוא התעתק לשם ישירות ממגרש האימונים. הארי לא היה בביקתה של האגריד מאז שנתו השישית. מראה של הביקתה נראה בדיוק אותו הדבר זאת על אף השריפה שהתחוללה בה. הארוחה לא הייתה טעימה במיוחד, אבל הארי בא לשם מוכן, הוא הכיר את יכולות הבישול של האגריד. הארי סיפר לו על התקבלותו המהירה למשרת ההילאי. "כנראה המצב לא משהו, הם קיבלו אותי מהר" אמר. אחרי הארוחה הם הלכו לטייל בטירה. הארי הסתובב בטירה שהייתה לו לבית במשך שש שנים, הוא סייר בחדרים, במעברים, בחדרו שבמגדל גריפינדור. לא היו שרידים לקרב מלבד אנדרטה גדולה בכניסה לטירה. הארי התקרב אל האנדרטה וראה את כל שמות ההרוגים, כ50 במספר. " לכבוד מה זכינו לביקורך ?" שמע הארי מאחוריו קול מוכר. הארי הסתובב וראה את פרופסור מקונגול מחייכת חיוך רחב, הארי בקושי ראה אותה מחייכת, היא תמיד הסתתרה תחת חזות קשוחה. "סתם ביקור, פרופסור" הוא השיב. " אתה יכול לקרוא לי עכשיו מינרווה" היא אמרה. "בעוד כמה ימים נפתחת שנת הלימודים" הוסיפה בחולמניות. "אני בטוח שאת תהיי מנהלת מצויינת" אמר הארי. "תזכור שאתה תמיד רצוי כאן בהוגוורטס, תבוא לבקר" היא אמרה וחזרה להבעה הממוקדת שלה.
|