אני

קמתי בבוקר, נורא עייפה. לקח לי זמן להבין שאני לבד בגג ומכוסה בשמיכה שהובאה מהחדר שלי.

נאנחתי והתיישבתי. כנראה שהיום אני לא אלך לבית הספר, אני אצטרך לסדר את הבלגאן. אמא ואבא חוזרים היום בצהריים.

ירדתי למטה. לכד את עיניי פתק צבעוני שהיה על השידה שלי.

'מקווה שסידרתי הכל במקום,

אוהב ג'רמי.'

קראתי את הפתק פעמיים והסתכלתי סביבי. הכל היה במקומו, מושלם. "ג'רמי."

אוהב? למה הוא כתב אוהב? לא יכולתי לחשוב על זה יותר מדי, הייתי חייבת להתארגן.

מיהרתי לשיעור מתמטיקה. להפתעתי הגעתי בזמן.

"היי." אמר ג'רמי בחיוך. "סידרתי את-" קטעתי אותו.  בנשיקה.

ג'רמי היה המום. "תודה." אמרתי בחיוך. "על הכל."

"מה—זה—היה???" התפרצה עליי מונה בשנייה שנפרדתי מג'רמי.

"אני." אמרתי בחיוך והלכתי לקפיטריה.

מקווה שאהבתם ♥

הפרק הקודם