הסיפור שמספר את הכל

"הו, זה ממש לא טוב" רון נע מצד לצד של החדר, כשהו עומד להתחרפן ולצאת מדעתו.

"מה קרה אבא?" לחשה ג'ורדן בקולה הקטן, "אל תדאגי הכל יהיה בסדר" חיבק אותה רון .

"הו, תעשה לי טובה, אתה יודע שלא הכל יהיה בסדר" אמרה רוז בקולה הרוטן ומשכה את ג'ורדן מרון בעצבנות.

"רוז, לכי לחדר שלך את לא עוזרת בכלל כרגע" אמר רון בתוקפנות "ותפסיקי עם הפרצוף הרוטן והקול המעצבן הזה".

רוז רוז גילגלה את עיניה ויהלכה לחדרה בצעדים מהירים, רון צלצל עוד פעם להרמיוני אבל שוב היא לא ענתה לו.

"איפה היא יכולה להיות" רון לחש לעצמו, הוא כבר התקשר לכולם, כל מי שיכלה להיות אצלו וכולם אמרו שלא ראו אותה.

"רגע יש לי רעיון" אמר רון, הוא לקח את ג'ורדן על ידיו וקרא לרוז. רוז הגיחה מאוחרי הקיר בכעס "מה עכשיו" היא אמרה במרירות.

"בואי אנחנו נוסעים" רון גלגל את עיניו ופתח את הדלת, הוא יצא החוצה ונכנס למכונית. "קדימה רוז" הוא צעק מהחלון של האוטו.

"טוב רק שניה, אתה יודע איזה קשה זה לרוץ עם נעלי עקב" קיטרה רוז וצעדה לכיוונם באיטיות מועדת לעיטים קרובות.

"אייייכככככסססס!!!!!!!!!!!!!" צעקה רוז. רון הביט עליה יושבת על בירכיה בתוך שלולית בוץ, הוא גיחך ויצא מהאוטו.

"בואי" הוא אמר עדיין מגחך ומשך אותה בידה למעלה, "תראה מה גרמת לי לעשות!!!" היא צרחה והביטה על הגרביונים הוורודים שלה שהיו מלאים בוץ.

"זה ירד בכביסה" אמר רון והרים והושיב אותה באוט "פעם אחרונה שאני נותן לך ללכת עם נעלי עקב".

רוז פלטה נחרה מזלזלת ואז אמרה בזלזול:"אתה לא תחליט עליי" "הו נראה לי שדווקא כן גברתי הצעירה" נחר רון בבוז והתיישב בתא הנהג.

"חוץ מזה לאן הולכים" התלוננה רוז. "לחפש את אמא" אמר רון והתניע את המכונית.

הם הגיעו לשדרת מוגלגים ענקית וחצו אותה לכל רוחבה. "אבא לאן הולכים" לחשה ג'ורדן וליטפה את שערה של הברבי הורודה שבידה.

"אנחנו כבר מגיעים" הוא השיב לה ופנה פניה חדה. "אבא זה ממש לא בסדר" אמרה רוז בקול תלותי. "מה?" שאל רון. "שאתה מכריח אותנו לנסוע איתך ולא אומר אפילו לאן ולמה" התלוננה רוז.

"אנחנו כבר מגיעים" אמר פעם נוספת. רון עצר וחנה את המכונית, בואו בנות הוא אמר ופתח להן את הדלת.

"איפה אנחנו" קיטרה רוז שהביטה על הבית הלא מוכר. הדלת הייתה בגווני אפור והחלונות היו עם סורגים מברזל.

מרפסת גדולה נראתה למעלה עם ערוגות צמחים וגדר ירוקה נוצצת.

רון טיפס על המדרגות האחדות שהובילו לכניסה ודפק על הדלת, "פתוח" נשמע קול עונה מבפנים.

רון פתח אאת הדלת וניכנס פנימה שג'ורדן ורוז נגררות אחריו בבישנות. "שלום" אמרה אישה שנראתה מופתעת לראות את רון.

היא לבשה סינר עם כל מיני חיות מצוירות עליו ומתחת סוודר אדום רך, היה לה שיער אדמוני וקצר והיה לה חיוך יפייפה עם שיניים לבנות מושלמות ועיניים שמחות צוחקות שכאלו.

"ג'ורדן רוז, הכירו את סבתא שלכן, אמא של אמא" אמר רון בקול מכריז וחייך אל הגברת.

הפרק הקודם		הפרק הבא