אליסון

במהלך השבוע  רמוס ניסה לדבר עם אליסון, להסביר לה שהוא חושב שהוא התאהב בה.

אבל בכל פעם שהוא הבחין בה במסדרון, היא פשוט ברחה משם. עד שביום אחד, הוא ראה אותה יושבת על הדשא וקוראת ספר. הוא מיד התיישב לידה, ואמר "אליסון! בבקשה תסלחי לי!"  כשהיא ראתה מי מדבר אליה, היא סגרה את הספר במהירות והתחילה ללכת לכיוון השני. אבל רמוס לא וויתר, הוא החזיק אותה ואמר "אליסון, בבקשה..." הוא התחנן. היא הסתכלה עליו במבט כואב "תקשיב לי רמוס, בו נגמור עם זה אוקיי? אני לא רוצה שניהיה יותר ביחד. אם אפשר לקרוא לזה ביחד. אנחנו יצאנו בדיוק פעם אחת! ואני לא מתכוונת להיות הריבאונד שלך מלילי אוונאס!" היא צעקה וכל יושבי המדשאות הסתכלו עליהם, מתעניינים, "אליסון... בבקשה... תנמיכי את קולך..." רמוס ביקש.

"כן, אולי בהתחלה את היית ריבאונד... אבל אחרי הפגישה בהוגסמיד, לפני שסיפרת לי שאת יודעת שאהבתי את לילי, הבנתי שאני מאוהב בך. בבקשה, אליסון, הזדמנות אחרונה!" הוא ביקש. אליסון נראתה כשוקלת את זה. "אהה..." אליסון נאנחה. "הזדמנות אחרונה" היא וויתרה, ורמוס הדביק לה נשיקה על הפה. אליסון נראתה מופתעת. "תיפגשי איתי היום ב-10 על הגג של מגדל האסטרונומיה?" שאל רמוס. "אהה, אני מניחה.." היא חייכה חיוך קטן. "טוב, אליסון,  יש לי עוד הרבה דברים לסדר עד היום ב-10... אז... ניפגש!" הוא צעק והלך לו לדרכו. אליסון חייכה ונראתה מרוצה.

ב-9 וחצי אליסון התארגנה, היא לבשה שמלת קיץ אפורה עם נקודות לבנות, סנדלי עור חומים, ואת שיערה היא אספה לצד, בעזרת סיכת כסף ישנה.  היא הסתכלה במראה, ויצאה מהחדר לכיוון מגדל האסטרונומיה. היא עלתה במדרגות בהתרגשות, ושם היא ראתה את רמוס, עם שמיכה משובצת, וסלסילת פיקניק חומה. "וואו, רמוס... זה... מדהים..."  אמרה אליסון וחייכה. המחשב שמישהו השקיע בה כל כך, פשוט גרמה לדמעות לעלות בעינייה. רמוס הוציא תותים מצופים בשוקולד ושני בקבוקי בירצפת מהסלסילה הקטנה. "וואו רמוס! אתה לא היית צריך" נדהמה אליסון. הם אכלו מהתותים, שתו מהבירצפת, והסתכלו על השמייים, ורמוס סיפר לה על הכוכבים השונים, ואז רמוס התקרב אליה, והם פשוט, התנשקו. אליסון ריחפה.

כן, אני יודעת... קצר... אבל מה לעשות? יש לי כל כך הרבה מבחנים ושיעורי בית! (: תגובות והערות מתקבלות בשמחה (: 

הפרק הקודם		הפרק הבא