דממת מוות

באימונים אפשר ללמוד להשתמש בחרב, כידון, לזהות צמחים אכילים, לבנות מלכודות, להסוואות את עצמך, אבל אני הלכתי דווקא לתחנה של סימני דרך.

בעקבות העובדה שכעת לכול מיועד יש קבוצה צריך לסמן אחד לשני איך להגיע למקום שלך, כמובן שהיו לזה חסרונות, אבל אני הייתי צריכה את זה למטרות אחרות.

"אמילי את הולכת לתחנה של חץ וקשת, תתני להיילי ורון ללכת לתחנת הסוואה, אבל תשימי עליהם עין. קייט, תלכי לתחנה של השלכת סכינים", בשלב הזה שלחתי לו מבט רושף והוא רק סובב את גבו אלי וכנראה מלמל משהו. שנאתי שהוא לקח פיקוד ככה, כאילו הוא שווה יותר ממני, בעיקר עכשיו, הרי אני הבוס כאן, אני ראש הצוות, הוא סתם האח הגדול שנאלץ לבוא לכאן למרות שכבר עבר את גיל 18.

"ב-ווית של ארב וחמ- מעלו-", אמר לי אחראי התחנה אבל לא היה לי מושג למה הוא התכוון, הייתי צריכה את אורן בשביל זה. פשוט המשכתי לסרטט משהו על האבן.

טוב אני מודה, השתעממתי, אז עברתי לתחנה אחרת, תחנת הסייף. אני לא מאוד חזקה אז הסיכויים שאהיה טובה בסייף שואפים לאפס, בעיקר כשלא מדובר בחרבות סייף קלות יחסית כי אם לחרבות עבות וכבדות שלא היו מביישות צבא של ספרטנים. נלחמתי נגד הר אדם ממחוז 9, עוד נער חזק ממחוז 2 (לא אמור להיות חוק שבנים נלחמים נגד בנים ובנות נגד בנות?!) ולאחר מכן נגד הנערה ממחוז 2, זאת עם האחות התאומה, היא הייתה מיומנת יותר משני היריבים הקודמים שלי (לא שהם לא כיסחו לי את הצורה), אבל לא הייתה חזקה כמוהם מה שעזר לי מאוד. לבסוף אחרי ההפסד המביש עזבתי את התחנה וכך גם היא, מזווית העין ראיתי את אחותה התאומה בתחנת הצמחים האכילים משננת כמה מהם מתוך הספר, אלמלא הסרט הכחול שהיה תלוי על צווארה כמו כול המיועדים, הייתי עלולה לחשוב שאחותה היא המיועדת, ולא להפך. גם אני קיבלתי סרט כחול כמו כולם אבל נראה שאני היחידה שהעלתה בדעתה לאסוף איתו את השיער. "את קתרין, נכון? מחוז 12 ", היא אמרה ואני הנהנתי, "את באמת חירשת, או שזה סתם שמועה?" היא אמרה בחיוך, בתור קרייריסטית היא נראתה די נחמדה. הלכתי מעט עד לתחנת ההסוואה ורשמתי בקצה ארגז החול שעמד שם כן, אני חירשת, ולאחר רגע של מחשבה הוספתי איך קוראים לך? "ליי- און", היא הציגה את עצמה, מתאים לך, את באמת נראית לביאה, כתבתי בחיוך, "זה לא מה שאבא שלי אומר. הוא אומר שזה בגלל שאני כול הזמן משקרת ומתעצלת, והמצב הזה נמצא אצלי תמיד על 'און'", אמרה ליי- און והיה ברור שהיא מעט מתביישת. "אז תגידי, איפה במחוז 12 למדת להלחם ככה?" היא שאלה לבסוף, כנראה כדי להשתחרר מהמבוכה. את צוחקת, נכון? קרעת לי את הצורה קודם, כתבתי, והיא השיבה לי שהיא קרייריסטית ומתאמנת מגיל אפס, היא לא דוגמא, אבל יחסית למישהי לא מיומנת אני ממש טובה. וכך נמשכה השיחה, היא דיברה ואני כתבתי, לבסוף היא אמרה "טוב, אנחנו לא יכולות לרבוץ ככה כול היום, נדבר כבר", היא אמרה וגרמה לחיוך לעלות על פניי. היא פנתה חזרה לתחנת הסייף, או לתחנה שמאחוריה. אני הלכתי לתחנת הצמחים האכילים שהייתה צמודה לתחנת ההסוואה בה שהינו כעת.

ניסיתי לשנן כמה צמחים מהספר אבל שינון אף פעם לא היה הצד החזק שלי. אחרי כמה דקות הרגשתי מישהו דוחף אותי קלות בכתף, הסתובבתי וראיתי נער חסון שזיהיתי בתור הנער ממחוז 2 שנלחמתי בו קודם, פיו בדיוק נסגר כך ששיערתי שהוא אמר דבר מה. שיגרתי אליו את מבט ה-'מה?' שלי והוא בתשובה חזר על דבריו, "את באמת הולכת לבזבז את הזמן שלך על התחנה הכי פחות שווה כאן?" הוא שאל בזלזול שניבט מפניו. סימנתי בראשי על התחנה של סימני הדרך, הוא כנראה לא הבין למה אני לא מדבר אבל ראה לאן אני מסתכלת ואמר, "טוב, השנייה הכי פחות שווה".

אני מודה, הוא עצבן אותי, גררתי אותו לתחנת ההסוואה וכמו שעשיתי קודם עם ליי- און כך עשיתי עכשיו איתו. תקשיב ותקשיב לי טוב. אתה אולי קרייריסט מטומטם שיכול פשוט לקחת את כול האוכל מקרן השפע, אבל אני בסך הכול מיועדת ממחוז 12, ואני לא יכולה להרשות לעצמי לאבד משהו חשוב כמוצמחים שאפר לאכול. אז הבנת את זה או שמנת המשכל שלך לא מספיק גבוה בשביל זה?!

היה אפשר לצפות שהוא יכעס אבל במקום זה הוא רק אמר, "את מוצאת חן בעיניי, רוצה להיות איתי בברית?" אתה מודע לעובדה שהקרייריסטים הם בברית עם קרייריסטים אחרים? וגם אם לא ילדה חירשת ממחוז 12 היא לא בדיוק בת הברית האידיאלית עבורם. לרגע הוא לא הגיב ורק צחק, ולאחר מכן הוא אמר, "חוקים נועדו שיפרו אותם, לא שמעת על זה ילדה? דרך אגב, אני צ'יטֵה" חייכתי קלות והתחלנו בשיחת חולין, אני סיפרתי לו על אחי אורן, שהחליט שהוא ראש המשפחה, הוא בתמורה סיפר לי על אחותו הקטנה סקיי, שהיא גאונה של ממש. נהנתי לדבר עם צ'יטה, הוא היה פרוע למדי ונראה כבעל ברית טוב למדי. "טוב אז עד שנצטרך לרצוח אחד את השני אנחנו בני ברית?" בני ברית הסכמתי, וכך השגתי את בן הברית הראשון שלי, מעניין מה אורן יומר על זה...

***

החץ פילח את המטרה בדיוק באמצע, אך לא נראה שלשופטים איכפת. זכרתי איך שנה שעברה קטניס ירתה חץ לכיוון השופטים כדי שהם ישימו לב אליה. הייתי עושה את זה, אבל לא נראה לי שזה כבר יעניין אותם אחרי שכבר עשו את זה פעם. אז במקום זה עברתי למשהו קצת יותר מלהיב, הפעלתי את מערכת הלייזר והדגמתי להם איך אני מטפסת ולא נתפסת (אם אני עוברת בקרן לייזר נשמעת מעין אזעקה), ותוך כדי יריתי בכמה מטרות, בסוף סיימתי ממש קרוב לשולחן השופטים, אז ניצלתי את ההזדמנות ותוך כדי התחמקות מקרן הלייזר האחרונה קפצתי על שולחן השופטים וסיימתי בבעיטה של בובת האימונים שעמדה בצד. אני מקווה שהם יזכרו אותי.

***

"אז אם הבנתי נכון הספקת להשיג לעצמך בן ברית קרייריסט עם שני אחים גדולים ואחות גאונה, למדת לזהות קרוב ל-50 צמחים, גילית את רזי קרב המגע, והפכת לאשפית סייף, אוה כן, ובדרך גם הספקת לקפוץ על שולחן השופטים ולבעוט בבובה במרחק ס"מ ספורים משופט. מה כבר יש להגיד. סחתין", אמרה קטניס בחיוך ואני השבתי לה אחד זהה. לפחות מישהו מגיב לזה בצורה טובה 'אהמ אהמ אורן אהמ אהמ'.

והנה התגובה שלה ציפיתי, "זה היה חסר אחראיות, מסוכן, והברדלס שלך יהרוג אותך ברגע הראשון שתפני לו את הגב!"

קודם כול קוראים לא צ'יטה ולא ברדלס. דבר שני הוא דווקא אחלה, ודבר שלישי ברור שזה מה שהוא יעשה! זה המשחק! אבל אני בספק אם הוא יעשה את זה לפני שנעבור את השלבים הראשונים, הוא כרטיס הכניסה שלנו לחיים! את עצמי שכנעתי, אבל נראה שאורן עדיין מפקפק, טוב זה לא כאילו יש לנו ברירה אחרת, נכון?

הפרק הקודם