אהבה אסורה

הערב הגיע מהר מהרגיל והארי במשך כל אותו היום חשב מה איגל יכולה להיות מלבד אנושית, לא עלה בראשו שום רעיון. הוא לא סיפר להרמיוני או רון שיכלו לעזור לו, אלא העדיף לגלות לבד.

בלילה הוא שכב במיטתו מנסה בכל יכולתו להדחיק את מה ששמע היום מאיגל. הוא לא נרדם עד אשר בשעות הדמדומים העייפות השתלטה עליו. הוא החל לחלום את אחד מזיכרונותיו.

חלום/זיכרון

חודש ספטמבר, שנה רביעית, הוגוורטס.

כל התלמידים החלו לאכול בסעודה של תחילת השנה. בזמן הארוחה פרופסור דמבלדור הודיע את הודעתיו לתלמידי שנה א' וחידש בהודעותיו דבר מה:

"בצער רב עלי להודיע גם שגביע הבתים בקווידיץ' לא יתקיים השנה" כמובן הארי התאכזב עד מאוד ואז כאשר דמבלדור היה על סף המילה נעצרו דבריו.

דלתות האולם הגדול נפתחו ובפתח הדלתות נעמדו שני אנשים, אדם שעון על מטה ארוך ועוטה גלימת מסע שחורה עם עין שזזה לכל הכיוונים, ולא כרגיל כששני עיניים זזות באותו זמן אלא העין האנושית הייתה זזה לכיוונים שאדם מסוגל, אך לא באותו זמן שהעין המוזרה זזה.

ליד האדם נעמדה נערה כבת גילו של הארי, שערה היה מסולסל וארוך עיניה היו ארוכות וחדות כשל נץ ופניה היו אציליות ברגע שהארי נעץ את מבטו בה היא נראתה לו די מוכרת מאיפשהו ואז הצלקת שלו החלה לכאוב.

רון הבחין בזה ואמר "אתה בסדר?"

"כן זה רק הצלקת" ענה הארי.

שערה היה אסוף בפשטות והיא לא יחסה חשיבות למראה החיצוני שלה כלל אך עדיין היא הייתה לבושה בשמלה חומה עד ברכיה וגלימה אדומה-בורדו הייתה על כתפיה היא נראתה די שונה משאר הבנות בדרך שקשה להסביר, היא נראתה אמיצה, הארי לא ידע למה; אולי בגלל עיניה החדות, או בגלל צבע עיניה הכחול כהה, או סתם המבט הנחוש במעשיו. מה שבטוח שני האנשים התקרבו אל דמבלדור כשכל התלמידים והמורים מבטים עליהם.

רון אמר "זה עין הזעם מודי האיש שאבא שלי עזר לו הבוקר"

הרמיוני אמרה "מה קרה לפנים שלו? ומה הנערה הזאת עושה איתו"

דמבלדור המשיך בהסבר על הטורניר המשולש וכשסיים אמר "אני רוצה שתכירו אתה המורה החדש להתגוננות מפני כוחות האופל-פרופסור מודי, ואני חושש שישנו שיבוץ אחד אחרון שנצטרך לבצע, אני מצטער לומר זאת אך האם פרופסור מקגונגל תואילי להביא את הכיסא ומצנפת המיון?" הפרופסור הנהנה ודמבלדור אמר "תודה פרופסור".

פרופסור מקגונגל חזרה כשבידיה המצנפת וכסא. דמבלדור תפס בידה הרועדת של הנערה והוביל אותה אל הכיסא היא התיישבה ופרופסור מקגונגל הניחה על ראשה את המצנפת

המצנפת אמרה בקול "לא סלית'רין מדוע? את יודעת הם יובילו אותך לגדולה בייחוד בשל עברך אבל יש כאן קצת יותר מן הנראה לעין יש אומץ וגבורה גבוהה ומטרה ברורה למרות הסכנה והקושי ובין לבין יש השכלה גבוהה ומכשפה מצוינת בקסמים, יש לך בהחלט סיכוי להתפרסם"

הנערה אמרה "אני לא מחפשת להיות מפורסמת, כל החוכמה היא להיות חכם ולהיות צנוע עם זה"

"זה נכון,אני חושב שכדי שתפני לסלית'רין, אבל כפי שזה נראה זה יהיה  גריפינדור!" אמרה המצנפת.

נראה היה כאילו הבחורה המוזרה חייכה מין חיוך של תודה ואושר היא קמה ואמרה "תודה פרופסורים" היה לה קול שקט ועדין כאילו היא שרה היא פנתה לשולחן של גריפינדור בשקט.

דמבלדור אמר "כשהבנו את החוקים והכל כולם חופשיים ללכת למעונות, לילה טוב".

כל צוות המורים החל ללכת ואז דמבלדור במקום ללכת החוצה המתין לראות לאן פונות פניה של הנערה וכשיצאה מן האולם הגדול הלך גם הוא לענייניו.

 הארי הלך מדבר עם רון והרמיוני ובו זמנית מביט אחרי הנערה ואז אמר "חכו שנייה"

"מה קרה?" שאל רון

הארי עצר הסתובב וראה אותה מדברת עם מאלפוי

 "סליחה אבל איפה המעונות של גריפינדור?" שאלה הנערה

"תראו,תראו מה בחורה כמוך עושה בגריפינדור?" אמר מאלפוי

היא אמרה "תראה אתה יכול בבקשה להפסיק להתחיל איתי, ולומר לי בבקשה איפה המעונות של גריפינדור?"

"למה את לא רוצה שאני אתחיל איתך? אם אינך יודעת יש לי מאות מחזרות כך שאני לא צריך להתחיל איתך" אמר מאלפוי בלגלוג

הנערה אמרה "אני מניחה שהן טהורות דם ועם אובססיה לטהורי דם! כפי שרואים עליך רק טהורי דם עם אובססיה לזה יהיו בסלית'רין לא כך? והערת ביניים; כמה מסכנות הן היו?"

מאלפוי שלף את שרביטו והיא גם את שרביטה במהירות שמאלפוי אפילו לא חלם כי כשהוא רק נגע בשרביטו שרביטה היה מכוון אליו.

היא אמרה "אתה לא רוצה להיכנס לזה"

לבנתיים מאלפוי החזיק את שרביטו מופנה אליה והארי בא אליה כשכבר סביבם היו תלמידים

 מאלפוי אמר "באמת?" הוא התיל קללה

הנערה אמרה "אקספליארמוס!"

 שרביטו של מאלפוי נפל מידיו תודות לה

הנערה אמרה "אני מודה לך על העזרה"

 הארי בא אליה ואמר "מה קרה?"

 היא אמרה "סליחה מי אתה?"

 "מצטער אני הארי, הארי פוטר ואת?" הארי אמר

"קוראים לי איגל" הנערה אמרה

מעגל הילדים סביבם החל להתפזר

הארי אמר "מה קרה?"

"אני אספר לך, אבל אתה מוכן לומר לי איפה המעונות של גריפינדור?" איגל אמרה

"אין בעיה" הארי אמר וחזר לרון והרמיוני עם איגל והארי אמר "תכירו זאת איגל, איגל רון והרמיוני"

"נעים להכיר אתכם שמעתי על מה שעשיתם בשנים הקודמות זה היה מדהים" איגל אמרה

"הו לא," אמרה הרמיוני "ממש לא"

רון אמר לאחר מכן "הו כן ממש כן" איגל צחקה

הרמיוני אמרה "מה קרה מקודם?"

איגל שאלה "אני אצטרך שתאמרו לי איך קוראים למי שרבתי איתו?"

"תקראי לו מאלפוי" אמר הארי והם החלו להתקדם

"מאלפוי הזה ניסה להתחיל איתי למען הצער משהו שקורה הרבה בכל אופן איכשהו הגענו לנושא של טהורי דם, נושא רגיש עד כמה שהבנתי אצל הסלית'רנים הוא החל לנסות להטיל עלי קללה אז הפלתי את שרביטו והארי בא משהו שאני חייבת לך, כי אם לא היית בא אני מניחה שהוא היה מזמין אותי אפילו לדו קרב אם יכול היה" הנערה אמרה

"לא משהו חדש אצל מאלפוי" אמר הארי "הוא נהנה מזה"

"רואים" אמרה איגל, הם עלו במדרגות עד שהגיעו למעונות של גריפינדור וניצבו מול הדיוקן של האישה השמנה.

האישה השמנה שאלה  "סיסמה?"

שני אחים תאומים היו זה ליד זה ואחד אמר "שטויות במיץ עגבניות אחד המדריכים אמר לי למטה" וכל התלמידים נכנסו דרך התמונה.

סוף חלום/זיכרון

הארי התעורר מקרני השמש הקטנות שפגעו בפניו, והוא החל לחפש אחר משקפיו שהיו על השידה שלצד מיטתו. כאשר הארי סוף סוף מצא את משקפיו הוא הרכיב אותם על פניו, ואז קם ממיטתו מחפש אחר הבגדים והגלימה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

איגל הייתה על הספה במועדון, היא בהתה באש המרצדת, בזמן שחיכתה להארי, היא לא ציפתה שיקום מוקדם, כל כך, אבל עדיין היא הייתה צריכה שקט ובדידות לכמה רגעים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הארי יצא מחדרי השינה של הבנים בשקט, הוא ירד במדרגות והבחין באיגל שבהתה באש. הוא התקדם לעברה בשקט, והכין את ידיו כדי לדחוף אותה בהפתעה. כאשר כמעט נגע בה היא בהפתעה הסתובבה וצעקה. הארי בעצמו קפץ מהבהלה. איגל הביטה לעברו וצחקה.

הארי שאל "איך ידעת שאני מאחוריך?"

איגל צחקה ואמרה "אתה תכף תבין,"

"את תספרי לי?" הארי שאל

"כן, אבל מחוץ לטירה, ליד האגם" איגל אמרה

בבקשה תגיבו!!!!

אני לא יודעת אם הפאנפיק טוב מספיק. ואני צריכה לדעת אם הוא מעניין אתכם.

אני פתוחה להצעות (כל עוד הן הודעות, לא תגובות).

ממש חשוב לי שתגיבו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא