אהבת אחים

ביל הלך להכין  קפה וחשב לעצמו:'לא חשבתי שיהיה כל כך כיף להיות איתו!!הוא חתיך, טוב הוא אחי התאום, ומאותה סיבה גם חמוד ו-אוי אלוהים הוא מנשק מצוין!'
"תודה על השבחים" הוא שמע את קולו של טום מפתח החדר. כשביל ראה אותו טום המשיך לדבר:"מאמי אנחנו תאומים! אני שומע מה אתה חושב"
ביל:"אופס"
טום:"אתה יודע שאתה מדהים?"
ביל:"כן  אבל תמיד כיף לשמוע את זה שוב"הוא חייך ונישק את טום על שפתיו.נשמע דפיקה בדלת "מי זה?" שאל ביל "אני וגאו"שמע  את קולו של גוסטאב."שנייה"אמר ביל והלך לפתוח את הדלת.כשהוא פתח גוסטאב וגאורג התחילו לצחוק "עכשו הכל ברור"צחק גאורג "מה ברור?" שאל ביל בחשדנות.
גאורג:"גוסטאב שהחדר שלו צמוד לפה,שמע כל מיני קולות מוזרים הלילה וזה ששניכם מסתובבים פה רק בבוקסר מסביר הכל!!!אה וביל, אל תתעלל בטום את הצרחות שלו שמעתי עד סוף המסדרון!"ביל וטום הסמיקו ביחד."אם אין לכם משהו משמעותי להגיד אני מציע שתעופו מפה לפני שאני  מעיף אותכם מפה בכוח!!!"אמר טום בכעס.גוסטאב וגאורג הלכו ממשיכים לצחוק וביל סגר את הדלת"אל תשים לב אליהם"אמר "אתה חושב שאכפת לי? אתה הרבה הרבה הרבה יותר חשוב!!!"ענה טום בחיוך ונישק את ביל.
וככה עבר לו חודש.גוסטאב כבר למד להירדם גם כשמהחדר שלידו נשמעו קולות כמעט כל לילה וביל וטום שמחים ומאושרים יחד.
***ביל במקלחת טום מחפש את הפלאפון שלו. 7 וחצי בערב.
"ביל יש לך מושג איפה הפלאפון שלי?"צעק טום "כן הוא בתיק שלי, שוב!"ענה ביל בצעקה."תודה"צעק טום"היי אתה לא נוגע לי בתיק ברור?! אני אצא אני אביא לך!"צעק ביל"אבל אני צריך את הפלאפון שלי!" "אני עוד מעט יוצא תירגע!" "טוב"ביל כיבה את המים,שם מגבת סביב פלג גופו התחתון ויצא. "ממ ביל אתה מגרה אותי"אמר טום."תירגע אני עוד צריך לסיים להתקלח מעצבן אחד!"הוא הוציא את הפלאפון של טום מהתיק ונתן לו. "פעם באה תשאיר את הפלאפון בכיס!"אמר בכעס וחזר למקלחת.
***טום.
'סופסוף! מעניין למה הוא לא רצה שאני אתקרב לתיק שלו...למה לא לבדוק?'הוא חשב אחרי שקיבל את הפלאפון בחזרה והלך לחדרו של ביל 'אה הנה למה...היומן שלו! בוא נציץ!' הוא פתח בתאריך של אתמול כיוון שביל עוד לא כתב היום כלום.הוא התחיל לקרוא. 'לא יכול להיות!למה למה הוא עושה את זה?'חשב.הוא השאיר את היומן פתוח על המיטה,התלבש וצעק לביל:"הלכתי עם אתה צריך אותי תתקשר!"יצא וטרק את הדלת. הוא יצא לרחוב,דמעות זולגות מעיניו.הוא תפס מונית לבית מלון אחר ממשיך לבכות בשקט "אתה נראה מוכר" שמע קול של נערה וגילה שבעצם יש נהגת,בערך בגילו"כן אני טום קאוליץ מטוקיו הוטל"אמר בקול חנוק "קרה משהו?" שאלה הנהגת "כן אבל זה די אישי"ענה לה "איך שתרצה"אמרה.כשהגיעו טום שילם ויצא.הוא נכנס למלון,הלך לקבלה וביקש חדר.הוא הלך לחדרו החדש ונפל על המיטה,בוכה ומשחבות כמו:'למה הוא עשה את זה?' 'מה עשיתי רע שזה מגיע לי?'התרוצצו בראשו.
***ביל
'מה יש לו?הוא נשמע כאילו הוא עוד שניה בוכה!'הוא נכנס לחדר.'אוי לא, אוי לא,אוי לא לא לא לא!!!!!!!!!!!!!'הוא חשב מיהר לקחת את הפלאפון ולהתקשר לטום"נו תענה כבר" מלמל בעודו הולך במעגלים מחכה שטום יענה.הוא לא ענה אז ביל השאיר הודעה בתא הקולי,בה הוא מבקש מטום שיתקשר אליו כי הוא רוצה להסביר.'איך אני אמצא אותו?'חשב'אה! אני מפגר! ש לי GPS בפלא!אני יכול לאתר את הפלא של טום !אני גאון אני גאון!'הוא מצא את מיקומו של הפלא של טום, מיהר להתלבש(הוא רק יצא מהמקלחת) ויצא לרחוב.הוא התחיל ללכת מחכה שתעבור מונית.בסוף,כשהגיע למלון,הוא הלך לקבלה ואמר:"אני מחפש את אחי הוא לא עונה לטלפון והוא לא אמר באיזה חדר הוא..." "מה שמו?"שאלה המזכירה "טום קאוליץ"ענה ביל "כן הוא בחדר 259 קומה 3" "תודה רבה"אמר ביל ומיהר למעלית כשהגיע לחדרו של טום הוא הקשיב קצת.קולות שקטים של בכי נשמעו מחדרו.הוא דפק בדלת"מי זה?"שמע את קול החנוק של טום "זה אני, אני רוצה להסביר! זה לא מה שאתה חושב!"טום קם ופתח את הדלת וביל קפץ עליו בחיבוק אבל טום דחף אותו"עד שאנ'לא שומע שאתה אומר מכל הלב שאתה אוהב אותי ומסביר מה מצאתי אתה לא מקבל אפילו חיבוק"אמר."אני יכול להכנס?קפוא כאן!"טום זז ונתן לביל להכנס ומיד אחרי זה אמר:"אני רוצה הסברים ועכשיו!!"ביל סקר אותו. עיניו היו אדומות מבכי וקולו חנוק.חולצתו הייתה רטובה מהדמעות שזלגו עליה."זה באמת לא מה שאתה חושב שזה.זה היומן השני שלי.זה לא אמיתי! אני כל ערב עושה בלאגן ממה שכתבתי ביומן האמיתי סתם,כי זה כיף!אבל לא כיף שמצאת אותו ועכשיו אתה כועס!ולחלק השני של 'אני אוהב אותך'-אני אוהב אותך ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי בלעדיך.אם ו- חס וחלילה הייתי מאבד אותך הייתי מתאבד!אני אוהב אותך!"אמר."אני חשב שזה מספיק..."ענה טום בחיוך ונישק את ביל ברכות על שפתיו.

הפרק הקודם