לומוס-נוקס

  המבחן עבר (באופן צפוי) בהצלחה יתרה, הדבר היחיד שהשתבש הוא שבמקום שהקפטן תבחר בו לחובט היא בחרה בו למחפש (למורת רוחו של הרבה של ג'יימס שנבחן לתפקיד זה ונבחר לרודף אבל כעבור כמה ימים הוא התעשט והסתובב בגאווה וסיפר לכולם על אחיו מחפש הצעיר). אולי תתפלאו איך יכול להיות שתלמיד שנה ראשונה משחק בקבוצת הקווידיץ' אבל אתם חייבים להבין שמאז הארי פוטר המפורסם (שהוא במקרה אביהם של השניים) תלמידי שנה ראשונה ששיחקו בקבוצה של גריפינדור בכר לא היו דבר מתמיהה במיוחד (לעומת הבתים האחרים שלו ניחנו באומץ הזה).
  כך קרה שיחד, האימונים הרבים בקווידיץ', שיעורי הבית והעבודות, משחקי השח ששיחק באופן קבוע עם רוז כמעט כל ערב וביקורים כל שבוע בבית של משפחת האגריד שהיו ממש בקצה השטח של בית הספר, לא היה לאלבוס זמן  לחשוב על התעלומה. מאחר שטדי סרב להבין את הבעיתיות שבדבר, אלבוס לא הצליח לחשוב על אדם אחר לכתוב לו ואיכשהו בתוך הזרם של הלימודים ואימונים הוא כמעט שכח מכל העניין. הוא התחיל להתרכז יותר בשיעורים ולאט לאט מקומו בכיתה התחיל לעלות עד שיום אחד רוז אמרה לו שהוא מתחיל להזכיר לה את לילי.
  "אתה אומנם לא יושב כל הזמן עם ספר ביד ויודע בעל פה את כל ספרי הלימוד שלנו ועוד עשרות אחרים אבל אתה ממש קרוב לזה," היא אמרה והציצה בלילי שישבה בכורסא ליד האח וקראה בספר על לחשים שקשורים במים.
  זה היה ערב די סגרירי, רוז ואלבוס כהרגלם ישבו ושיחקו שח-מט קוסמים, טינה עוד לא חזרה מהספרייה שם הייתה עם חברתה הטובה מרייבנקלו, אוקסה ולילי שהבינה כבר בשבוע הראשון שהיא לא רצויה ליד אלבוס ישבה וקראה בספר חדש שמצאה בספרייה, היא ניסתה כל מיני לחשים שנראו לה פשוטים יחסית עם השרביט שלה. בהתחלה רוז הרגישה קצת נקיפות מצפון לגבי זה שהיא נוטשת אותה לטובת המשחק עם אלבוס אבל לילי מהרה להרגיע אותה שזה בסדר, אין שום צורך שהיא לא תבלה עם בן דודה בגללה.
  "למה את חושבת שאני נהיה דומה לה?" שאל אלבוס והביט בלילי בעויינות שבדיוק הניפה את השרביט שלה לכיוון אקראי ואמרה משהו שהוא לא שמע אבל הוא כן שמע את קריאת הכעס שהגיעה מכיוונו של ג'יימס שנראה כאילו הלחש פגע בו, לילי מהרה להתנצל ולהניף את השרביט שלה עוד פעם כדי ליבש אותו אבל הוא הניד בראשו.
  "עשית מספיק!"
  רוז נראתה כאילו היא עומדת להחנק מצחוק, גם אלבוס חשב שזה מצחיק אבל הוא ניסה לא להראות את זה, זה הרי היה משהו שהיא עשתה...
  ג'יימס ניסה ליבש את עצמו אבל כפי שזה היה נראה, כל פעם שהוא גמר את הלחש שיבש הוא התמלא מים עוד פעם. חבריו שישבו לידו התגלגלו מצחוק, כל יושבי חדר המועדון התגלגלו מצחוק חוץ מאלבוס שניסה לגבור על הצחוק שאיים להתפרץ ולילי שהייתה אדומה לגמרי וגימגמה משהו. רוז הביטה באלבוס הנאבק בעצמו משועשעת, הוא הבחין בה ועשה לה פרצוף אז היא החזירה לו בחיקוי של ג'יימס הכועס והוא לא הצליח להחזיק יותר.
  "מה עשית ילדה קטנה?" ג'יימס התנפל על לילי ולילי ותחילה לגמגם. "דברי ברור!"
  "זה לחש כזה, לא התכוונתי שהוא יפגע בך, אם תתן לי, אני אפעיל את לחש הנגד," צייצה לילי בקול חלוש והאדימה פעם נוספת.
  "תנסי לא לפספס הפעם, אני קופא כאן!"
  "אינגויילי," אמרה לילי ובגדיו של ג'יימס היו אפילו יותר יבשים ממקודם. לילי הזדרזה לאסוף את החפצים שלה ורצה לחדר, הפנים שלה עדיין אדומות.
  "אני אומרת לך, היא אחת הבנות הכי חמודות שפגשתי, אין לי מושג מה יש לך נגדה, בסך הכל קוראים לה..."
  "שלא תעזי להגיד את השם!" קטע אלבוס את רוז בכעס.
  "...לילי פוטר."
  "יופי, אמרת!"
  "מה הבעיות שלך?" שאלה רוז בכעס.
  "אני יודע שיש כאן משהוא ואני מוכרח לגלות מה הוא," אמר אלבוס והחזיר לה מבט כועס.
  "אתם מוכנים לחזור לשחק או שיש כאן עוד איזה תלמידה צעירה חסרת חוש כיוון?" נשמע קול דק מהלוח, אחד הפרשים החצופים של אלבוס הרים את מבטו למעלה. "תהיה לי חתיכת שפשפת אם אני לא ארד מהסוס הזה, אמרתי להם שאני רוצה להיות צריח אבל הם לא הקשיבו לי!"
  בתמורה לכך רוז הורידה אותו מהלוח בעזרת הרץ שלה.
  "היי!" קראו  אלבוס והפרש ביחד והפרש מיהר להוביל את הסוס שלו אל מחוץ ללוח תוך שהוא סופג חבטות משחקנים אחרים במערכת הזהובה של רוז.
  "אתה בקשתה את זה."
  "מה אתם עושים?" נשמע קול מעליהם וג'יימס התיישב בכיסא הקרוב.
  "משחקים..." ענו אלבוס ורוז ביחד ולא הרימו את מבטם מהלוח.
  "צריח לB6," אמר אלבוס והצריח מיהר לשם כשהוא שולח מבט כועס לאלבוס. "מצטער, במקרים נואשים צריך לנקוט באמצעים נואשים."
  "התייבשת ג'יימס?" שאלה רוז וחיוך קטן עלה על שפתיה. "מלכה, תחסלי אותו!"
  "חה חה, מצחיק מאוד! מי זאת בכלל?"
  "אסור לי להגיד את השם, אלבוס יהרוג אותי," אמרה וחיוכה התרחב כשאלבוס הקריב גם את הרץ שעוד נותר לו במשחק.
  "אהה, זאת היא? עדיין אסור לנקוב בשמה?" שאל ג'יימס וחייך גם הוא. "היא חברה שלך?"
  רוז הנהנה וחייכה חיוך רחב עוד יותר, "שח ומט!" קראה בניצחון וכל הכלים הזהובים הריעו בקולות הדקים שלהם ואילו הכלים האדומים של אלבוס גררו את עצמם בתבוסה לתוך הכופסא שלהם תוך שהם ממלמלים משהוא לא ברור.
  "אין לך חברים להציק להם?" שאל אלבוס וסגר את הכופסא.
  "אין לי כוח אליהם, חוץ מזה אני צריך לעשות שיעורי בית," אמר ג'יימס ונשען אחורה על המשענת.
  "אז למה אתה מציק לנו?"
  "יכול להיות שאתה צודק אח קטן, כדאי שתלך לישון, מחר יש אימון ארוך לפי מה ששמעתי."
  "אולי, לילה טוב," אמר אלבוס ועזב את חדר המועדון עם לוח המשחק ומערכת השחקנים שלו.
  "אולי כדאי שגם אני אלך לישון," אמרה רוז והלכה גם היא עם השחקנים שלה, משאירה את ג'יימס עם שיעורי הבית שלו.

הפרק הקודם		הפרק הבא