קלרה בלרטון

"אוף,אני שוב רטובה."

"זה בסדר! תראי אותי."

"האגריד?" אמרה קלרה בקול קודר.

"כן?"

"יש לי שאלה. לאחר שקיבלתי את המכתב של הווגוורטס מצאתי מכתבים נוספים.

הם שייכים להווגוורטס גם.על אחד מהם היה כתוב סודי ביותר מאת קארין קנלוס והרמיוני גרינג'ר.

אתה מכיר אותן?"

האגריד שתק.

הוא נשם ואמר:"הן בגילך?! הם יהיו בהווגוורטס גם,אהה השנה כמובן." והמשיך ומלמל לעצמו כמה מילים.

"באמת?! אני חייבת ו... רגע איך הם הכירו אותי?"

"את מבינה בעולם הקוסמים יש שיטות רבות להכיר קוסמים ומכשפות,ואפילו מוגלגים."

"מוגלגים? מהם?"

"אנשים חסרי קסם כמו חברתך שם זוכרת?"

"אה אממ כן..." אמרה באכזבה.

"אני מצטער... אבל בעולם הקוסמים תוכלי להכיר חברים,וחברות חדשים.אני בטוח."

"תודה. אתה יודע מעולם לא היכרתי את הורי.זה עצוב מאוד,אתה יודע ליראות ילדים קופצים ומחבקים את הוריהם...

הלוואי שהיו לי כאלה."

"אממ אהה כן..."הוא השתתק.

הם ניכנסו לסמטא אחת מפחידה וקודרת ועמדה שם דלת...

הם ניכנסו אליה ו...

"שלום האגריד!? מה תרצה לישתות? כרגיל?"

"לא תודה אורדיל! אני בעניין אישי שקשור להווגוורטס!" אמר בגאווה.

"בואי נכנסים לכאן" אמר בשמחה.
"לכאן? איך אפשר האגריד,אני לא מבינה! המקום כולו חסום בלבנים!"

"לא... זאת אומרת כן אבל תראי."

הוא הניף את מטירייתו ודפק על כמה אבנים.ופיתאום האבנים זזו מעצמן,והיתגלה שוק,ענק ממולא בקוסמים ומכשפות מכל הסוגים.

כמה מכשפות מבוגרות עמדו בצד מסדרות מקלוני ממתקים. ועוד כמה מוכרות גלימות קוסמים שחורות שעליהן תלוי סמל של בית הספר לכישוף ולקוסמות הווגוורטס.

"האגריד! מה זה המקום המופלא הזה?! הוא נהדר!"

"זה הוא שוק הקוסמים המכונה סמטת דיאגון!" 

הפרק הקודם