סאנידייל

אני יודעת שהפרק הזה קצר, אבל כתבתי אותו בכתב יד והוא נראה ככה ארוך יותר.

לא נורא, כי הפרק הבא הולך להיות מגניב, ומתגלה קצת יותר על הערפדים הלא הלעיתים חביבים שלנו.

פרק רביעי- האני בקבוצה- The I in the team

באפי נכנסה לכיתת מדעים, ובצעד טבעי ובטוח, התיישבה לצד ווילו, שנראתה מאוד לחוצה מהרעיון שבאפי תשב לידה.

מצידה השני של ווילו, התיישב נער חום שיער ועיניים, ששיני הערפד המזויפות שלו נצצו בשמש. באפי לא הייתה בטוחה מה שמו, אך העובדה שהתיישב לצידה של ווילו הפתיעה אותה. זו האחרונה נראתה לה נערה ביישנית ובודדה, לא אחת שתתחבר עם הפופולאריים.

***

בניגוד למה שאנשים רבים חשבו, דרו וגה לא הייתה טיפשה. פסיכית? כן, אולי. אבל לא טיפשה.
לאחר עשר שנים בפנימייה, היא הכירה היטב את משחק הכוחות המורכב, וידעה שמשהו גדול הולך לקרות, משהו שיהפוך את כל הכוחות על ראשם, ושבאפי, ווילו, וזנדר הם המפתח.
כרגע, היא הסתכלה על שלושתם בהפתעה, מתפלאת על טיפשותם, ויותר ממודעת לעיניו של ספייק, שבחנו את ווילו וזנדר בהפתעה גדולה אף יותר משלה. היא נאנחה, יודעת היטב, שספייק, כמו ספייק, לעולם לא ישתנה.
לא, זה לא נכון. תיקנה את עצמה. ספייק ישתנה, אבל אך ורק מסיבה אחת. מאהבה.
מי כמוה יודעת? היא הייתה בת זוגתו במשך שנתיים תמימות, והכירה אותו שמונה שנים נוספות, שבמהלכן למדה להכירו יותר טוב משהכירוהו חבריו.
אילו חברים? שאלה את עצמה. אנג`ל מתנהג אליו כאילו הם חברים הכי טובים, אבל בעצם הוא משתמש בספייק כשעיר לעזאזל, וגורם לספייק להישלח כל הזמן להישלח לסניידר במקומו. דמעות נקוו בעיניה, כשנזכרה בכך שאנג`ל הוא הסיבה שספייק נפרד ממנה, עם הפיכתו אותה למנודה, וההכרזה שהיא פסיכית. היא נזכרה בהכרזה הנחרצת של ספייק, שהודיע כי הוא לא יוצא עם פסיכיות, ובמבט גועל שהיה בעיניו כשהסתכל עליה. היא מיהרה למחות את הדמעות, והמשיכה בחוט המחשבתי.
אוז לא באמת אחד מהם. חשבה, נזכרת בילד בן השמונה, עם הגיטרה הענקית שסחב בידו, ולא נתן לאף אחד לגעת בה. היא נזכרה במנגינות שהיו נשמעות בכל רחבי המעונות בלילות, ואז היא נזכרה ביום שבו הגיטרה ננעלה בחדרון השירות הקטן, ולמיטב ידיעתה, לא יצאה משם עד היום. הם רק נהנים מהעמדת הפנים שהוא כן אחד מהם, כך שהם יכולים להעמיד פני חבורה מגובשת, ולא לדאוג שמא אוז ישמע משהו שהם לא רוצים שאף אחד מחוץ אליהם ישמע.
וזנדר... חשבה, מתבוננת בזנדר ו-ווילו. הוא קשור לווילו הרבה יותר ממה שהוא מוכן להודות... חוט מחשבותיה נקטע, כאשר הבחינה בזנדר לוחש משהו לבאפי ולווילו, שציחקקו.
דרו נאנחה אנחה עמוקה, ושלפה את הטלפון שלה מהתיק.

*****

הטלפונים של באפי, ווילו, וזנדר, ציפצפו בדיוק באותו הרגע.
ווילו הייתה הראשונה  ששלפה את המכשיר, והרימה גבה כשראתה את שם השולח.
משהו לא בסדר. חשבה. דרו מתעבת את הטלפון שלה. הוא עליה רק כי התחננתי שתשאיר אותו בסביבה שלה. למרות זאת פתחה את ההודעה, וקראה אותה במהירות.

אתם טיפשים?היה כתוב שם. זנדר, קום משם ברגע זה, ולך לשבת ליד ספייק. אתה לא אמור לראות את ווילו ממטר, ובטח שלא את באפי, שמוחרמת. אתה ערפד, זוכר?
זנדר פתח הודעה חדשה, והחל להקליד תגובה נזעמת, אך ווילו עצרה אותו, והצביעה על המשך הטקסט.
זה שאתה החבר הכי טוב של ווילו לא נחשב, אלא אם אתה רוצה להסביר את זה ל`חברים` שלך?
וויל, תפסיקי לדבר עם באפי. היא מוחרמת. אלא אם שתיכן רוצות לסבול, תפסיקי את השיחה הזו עכשיו. (דרך אגב, זה תקף גם אליך, זנדר.)
באפי, תשתדלי לא לסבך את ווילו וזנדר בצרות, בסדר? אני מחבבת אותם, ואני אעריך את זה.

באפי גילגלה עיניה כשגמרה לקרוא, בעוד זנדר קם וארז את הציוד שלו, אך זה היה מאוחר מידי, הפעמון צילצל, והמורה, גב` קלנדר, נכנסה לכיתה. המקומות נשארו קבועים למשך כל השנה.

-----

הראשון שיעלה על למה הסיפור הזה מפורסם בימי שלישי. (רמז ראשון: דון) יזכה לפרק הבא ברגע שיהיה כתוב.

הפרק הקודם