אבל לא הפעם

שמחה שיש קוראים (:
אני רק רוצה לדעת, מה אתם מעדיפים, פרקים ארוכים אבל פחות פרקים או הרבה פרקים אבל יותר קצרים?

ניקי חשדה מאוד בג'יימי. 

היא חיטטה בתיקה, אולי מישהו מאיים עליה.

היא מצאה את הספר ופתחה אותו במקום שבו ג'יימי עצרה. 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק 36

הנוזל המיוחד גרם לכריסטן להתנהגות מוזרה מאוד. 
היא החלה לבלות עם שאר הילדים, אמילי הייתה היחידה ששפויה.
"לא יכול להיות שהיא נטשה אותי..." ייבבה אמילי. 
 נמאס לה והיא טלטלה את כריסטן. 
"כריסטן, התעוררי. מה קרה לך פתאום?" שאלה.
היא חיטטה בתיקה ומצאה בקבוק עם נוזל שקוף.
"הנה, שתי מים" אמרה לה.
היא השקתה את כריסטן, שפתאום התעוררה.
"מה את עושה אמילי?" שאלה כריסטן.
"ברוך שובך" אמרה אמילי, בוכה מאושר.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ניקי הכניסה את הספר לתיקה של ג'יימי, ומצאה שם בקבוק.

"מי נתן לה לעזאזל את הספר המכושף הזה? ג'יימי היא הילדה! אני חייבת לקרוא עוד" אמרה ניקי.

היא לקחה את הספר, וכשראתה את ההקדמה הארוכה והמייגעת, דילגה עליה. גם ג'יימי דילגה על ההקדמה.

כריסטן נשלחת לפנימייה של ילדים חכמים יותר. היא שקטה ומופנמת, אך כולם מתעלמים ממנה.

קת'רינה הסתכלה מהצד, וחייכה.

"תודה לסבא שלי, מנהל הוגוורטס... בלעדיו לא הייתי מצליחה לכשף את הספר הזה. בלעדיו, ג'יימי הייתה גורמת לי לצער, אבל אני רוצה ההפך"...  
 

הפרק הקודם		הפרק הבא