מסע קסום בזמן

פרק 4: הוגוורטס
כריסמס הביטה סביבה.
"איפה אנחנו? " שאל רייבן.
"קינגס קרוס, זאת תחנת הרכבת שהתלמידים יוצאים ממנה להוגוורטס," הסבירה כריסמס.
"היי, תראי, יש לנו מזוודות!" אמר רייבן.
"זה כנראה חלק מהקסם של אבא שלי, בוא נלך," אמרה כריסמס. הם עלו על הרכבת ונכנסו לאחד התאים.
הרכבת החלה בנסיעה. "אני מרגיש קצת מוזר," אמר רייבן.
"הגיוני שתרגיש מוזר, זאת הפעם הראשונה שלך כאן," אמרה כריסמס.
לפתע נשמעו קולות מבחוץ. "הכול מלא, אולי נבדוק כאן?" דלת התא נפתחה.
לתא נכנס לא אחר מאשר טום רידל. "גריפינדורים." מלמל ג'ף.
"אין לנו ברירה אחרת," אמר טום. "היי, אפשר לשבת פה? " שאל את כריסמס ורייבן.
הוא הביט היישר לעיניה, כריסמס חשה מבולבלת מעט. "כן, שבו," היא מלמלה.
טום וג'ף סידרו את מזוודותיהם והתיישבו. כריסמס בחנה את שיערו השחור ופניו הבהירות-חיוורות של טום. עיניו כהות, נוקבות. לעומתה, ג'ף בחן את גופה מבלי לחוש אי נעימות או בושה כלשהי. היא הבחינה במבטו.
"אני הולכת להחליף בגדים," אמרה כריסמס והביטה ברייבן, גם הוא הבחין במבטו החצוף של ג'ף. היא הוציאה את הגלימה מהמזוודה שלה ויצאה מהתא, סוגרת את הדלת מאחוריה.
"אם תסתכל על אחותי עוד פעם כמו שהסתכלת עליה עכשיו, אתה תתחרט על זה מאוד," אמר רייבן בעיניים רושפות.
ג'ף שלף את שרביטו, רייבן עשה אותו דבר.
"מספיק! " נשמע קול החלטי ושקט. טום בחר להתערב, אחרי התעלמות מופגנת מהנעשה בתא. "ג'ף, תירגע," אמר טום ידיו שלובות על חזהו.
"ראית איך הוא דיבר אליי?!" שאל ג'ף בזעם.
"הוא מגן על אחותו, אז תפסיק לבהות בה," אמר טום. ג'ף רטן אך החזיר את השרביט לכיסו. רייבן עשה אותו דבר. יותר מכל שנא טום אנשים כמו ג'ף, כאלה שחושבים שהכול מותר והכול שלהם, אך ג'ף בחר להיצמד אליו מאז שנתם הראשונה וכך זה נשאר.
כריסמס חזרה לתוך התא. הגלימה הלמה אותה. טום הרים אליה את מבטו ואז החזיר אותו אל החלון. ככל שהצפינו הנוף נהיה כהה ופראי יותר. סערה התחוללה בחוץ. כריסמס פיהקה והניחה את ראשה על רגליו של רייבן. הוא חייך וליטף את שערה. עיניה נעצמו והיא שקעה בשינה. רייבן וג'ף שקעו גם הם בשינה, ורק טום נותר ערני כתמיד. הוא הביט בפניה של כריסמס, משהו בה הפנט אותו.
כעבור זמן מה טום נגע בכתפו של ג'ף. "קום כבר, ג'ף, אתה צריך ללבוש את הגלימה שלך!" אמר טום.
כריסמס קפצה בבהלה, שולפת את שרביטה. רייבן, טום וג'ף הביטו בה. הבנים לבשו את גלימותיהם בזמן שכריסמס הביטה דרך החלון. רייבן ליטף את ראשה ומשך אותה אל זרועותיו. "את בסדר? " הוא לחש.
"אני לא יודעת," מלמלה כריסמס.
"זה בטח רק חלום רע, הירגעי," אמר רייבן ונשק על לחיה. טום הביט בה, פניו לא הביעו דבר ממה שעבר בראשו. ג'ף לעומתו גיחך לעצמו בשקט.
הרכבת נעצרה בחריקת בלמים שבקושי נשמעה עקב הסערה. רייבן וכריסמס מיהרו אל הכרכרות ללא סוסים ונכנסו לאחת מהם, ולפני שהחלה לנסוע הצטרפו אליהם ג'ף וטום. הנסיעה לטירה התנהלה בדממה ולאחר מכן הם נכנסו לאולם הכניסה נוטפים מים.
כריסמס הפעילה לחש ייבוש עליה, על רייבן ועל טום שעמד לצידה. היא התעלמה במופגן מג'ף. ג'ף רטן וגרם לטום לחייך. "תודה," אמר טום ונכנס לאולם הגדול כשג'ף בעקבותיו, מנסה להתייבש.
רייבן הביט בה. "למה עשית את זה? " שאל רייבן.
"עוד לא הבנת?" השיבה כריסמס בשאלה.
"לא, מה הייתי אמור להבין? " שאל רייבן.
"שחור השיער זה טום רידל," אמרה כריסמס.
"וואו! זה מעולה," אמר רייבן. היא צחקה.
"התאומים לבית דמבלדור, למה אתם מחכים בשביל להיכנס לאולם הגדול? " שאלה מינרווה מקגונגל, פרופסור לשינויי צורה וראש בית גריפינדור.
"את צודקת, סליחה, פרופסור," אמרה כריסמס והובילה את רייבן לאולם הגדול.
רייבן הביט באולם היפה ובכלי הזהב הבוהקים שעל השולחנות. הם התיישבו בשולחן גריפינדור. פרופסור מקגונגל נכנסה לאולם הגדול עם שרפרף שעליו מצנפת מרופטת. היא הניחה את השרפרף בקדמת האולם וכולם המתינו. "מה- " ניסה רייבן לשאול, אך כריסמס השתיקה אותו.
"חכה," לחשה כריסמס. לפתע פתחה המצנפת את פיה והחלה לשיר:

גודריק גריפינדור תמיד גיבור
לכן כל אמיץ ישכיל לבחור..

סאלאזר סליתרין את הדם מחפש
לכן כל יהיר בעל דם טהור אליו יחבור..

רוונה רייבנקלו החכמה
תאסוף אליה את החכמים כמותה..

והלגה הפלפאף בעלת הלב
תיקח את כל השאר ולא תתעצב..

אני מצנפת המיון
ואם אני לא אדע למצוא לכם מקום
אז מי ידע?

המצנפת השתתקה והאולם הגדול התפוצץ מרוב מחיאות הכפיים. "זה היה מגניב," אמר רייבן.
"עכשיו היא תמיין את תלמידי השנה הראשונה לארבעת הבתים," הסבירה כריסמס בשקט.
כאשר התמיין התלמיד האחרון (לגריפינדור), קם על רגליו ארמנדו דיפט מנהל בית הספר. "ברוכים הבאים לשנה חדשה בה תלמדו דברים חדשים ותשכילו, ובכן בהצלחה לכולם, ושיהיה בתיאבון! " הוא חזר להתיישב. לפתע כל הצלחות התמלאו באוכל. בשר, ירקות, צ'יפס, תפוחי אדמה צלויים, עוף וכל מאכל אפשרי.
"תגידי, זה לא אבא שלך שם? בשולחן של המורים? " לחש רייבן.
"אתה צודק, זה בטח דמבלדור מהעבר, הוא יותר צעיר מאבא שלי," אמרה כריסמס בשקט. רייבן הנהן.
כעבור זמן מה הגיעו הקינוחים. קדרות, עוגות שוקולד ודבש, ממתקים וגלידות הכי מתוק שאפשר. אחרי ששבעו כולם ממטעמי הוגוורטס הסתיימה הארוחה והכלים חזרו לבהוק מניקיון כמו בהתחלה. כל התלמידים החלו להתפזר אל חדרי המועדון והמגורים.
כל מגדל גריפינדור היה שקט ושקוע בשינה עמוקה פרט לילדה אחת- כריסמס דמבלדור. כריסמס יצאה ממיטתה בשקט, בשקט על קצות אצבעותיה ויצאה מהחדר. היא ירדה אל חדר המועדון ויצאה בחור שמאחורי התמונה של האישה השמנה ("מי מעיר אותי בשעה כזאת?" היא מלמלה מתוך שינה), והמשיכה להתהלך במסדרונות עד שיצאה מהטירה.
כריסמס הגיעה אל האגם, פשטה את בגדיה וקפצה אל המים הקרירים, המרגיעים. היא לא הבחינה בנער שחור השיער שהביט בה שוחה באגם. אור הירח שטף את גופה העירום, ודמותו של הירח הכסוף השתקפה במים. הנער לא חדל מלהביט בה שוחה, ומשתכשכת לה במים באין מפריע. טום רידל לא יכול היה שלא להביט בה. כריסמס יצאה מהמים. טום התחבא בצללים כדי שלא תבחין בו וכדי לתת לה את הפרטיות שלה. כריסמס התלבשה במהירות וחלפה בשקט על פני מחבואו של טום. טום חזר מעט אחריה לטירה ולחדרו במגדל סליתרין.
אם יצא החוצה כדי שיוכל לחזור מהטיול הלילי שלו ולישון, עכשיו אחרי המחזה המדהים בטוח שלא יוכל להירדם ומחשבותיו ינדדו אל האגם המוצף באור הירח הכסוף, אל כריסמס המוצפת באור הירח הכסוף.
בימים שלאחר מכן טום לא היה מסוגל להימנע מלהביט בה. מחשבותיו נדדו שוב ושוב אל האגם, אל כריסמס באגם. "אדון רידל! אדון רידל אני מדברת אליך! " נשמע קולה הכועס של פרופסור מקגונגל.
"מה? אה סליחה, פרופסור," אמר טום בבלבול.
"האם עשית את שעורי הבית?" שאלה פרופסור מקגונגל.
"לא, זאת אומרת...אני... אני שכחתי לעשות אותם," הוא מלמל במבוכה. כל מחשבותיו היו נתונות לכריסמס. הוא רצה לדעת אם היא תשוב לאגם, כפי שהוא שב לאגם כל לילה כדי לחכות לה.
"אני מקווה שזה לא יחזור על עצמו," אמרה פרופסור מקגונגל באזהרה. הוא הנהן.
חודש שלם חלף מאותו לילה, והיא לא שבה אל האגם. טום המאוכזב נהיה מדוכדך, פחות מרוכז, פחות מעוניין בדבר כלשהו.
"מה עובר עליך?" שאל ג'ף.
"סתם, עזוב," אמר טום.
"נראה לי שאתה צריך איזו בחורה," אמר ג'ף. 'כן, את כריסמס,' חשב טום. "אז מה אתה אומר? נלך להוגסמיד ונמצא שם איזה מישהי? " שאל ג'ף. הלוואי וכריסמס הייתה כאן במקומו חשב טום. "היי! אתה מקשיב לי בכלל? " שאל ג'ף.
"לא ממש, מצטער," אמר טום. לפתע כריסמס עברה שם עם חברותיה וטום נדרך.
"יפה הגריפינדורית הזאת, אה? " אמר ג'ף.
"יפה," מלמל טום.
"איך הייתי מת להכניס אותה למיטה שלי, למרות שהדם שלה לא הכי נקי, היא חצוית דם אתה יודע," אמר ג'ף.
"ג'ף אולי תשתוק?" אמר טום.
"טוב בסדר תירגע, גם ככה אני לא מתכוון להתעסק עם האח שלה," אמר ג'ף.
'כן.. עם אח שלה היה יודע שראיתי אותה עירומה באגם זה היה נגמר רע,' חשב טום. הוא הביט בה כשהתיישבה עם חברותיה על שפת האגם, אותו אגם שרדף את מחשבותיו.

תגיבו!:)

הפרק הקודם		הפרק הבא