אני וסלת'רין, טוב?

"מה זה!" קם אלבוס בבהלה, והביט מבעד לחלון.

"אהה... סך הכל רעם. ביג דיל, תשמיך ג'יימס".

ג'יימס נעץ בקרוביו מבא ממושך, ואמר "זה. אני ומארי. אנחנו מתחתנים."

קריאות הצהלה שנשנמעו בחדר החרישו אזניים.

"מזל טוב, ילד!" קראה הרמיוני וסחפה את ג'יימס בחיבוק סוחף. "דודה הרמיוני..." מלמל ג'יימס וניסה להצנתק ממנה.

"ידעתי! ידעתי!" צרח הוגו ונתן כיף לאלבוס. "זה היה כזה דא!" 

סיכמה רוז.

ג'יימס חייך, וג'יני המשיכה: "רצינו התייעץ אתכם איפה לעשות את החתונה." 

פונדק שלושת המטמטאים!" "מצחיק, אלבוס,"

"סתום." "סתום אתה!" "שקט!!"

-------------------------------------------------------------------------------

הדיון המלומד הגיע לסיומו. רוז והוגו פנו לחדריהם של הבני ודים, והזוגות וויזלי ופוטר התיישבו לשיחה חשובה מאד.

לילי ורוז הצתיישבו צמוד להורים, וצותתו בשקט לשיחה.

"הארי, תפסיק להשלות את עצמך, מאמי." "ג'ין... אני לא משלה. סלית'רין אפילו יותר מסוכן מוולדמורט."

"אני יודע!" איגרף רון רת ידו, "הוא לא קם מקיברו." "הוא כן." שלושת הראשים הופנו לכיוונה

של הרמיוני.

"באזכרה של הוריך, הארי, ראינו ענן של אפלה סביב האנדרטה של סתלית'רין, לא?" "כן, הרמיוני. 

מה אעשה שהאחים וויזלי לא משוכנעים??"

"אנחנו כן," פסקה ג'יני לפתע, ורון הנהנן.

"חייבים לעשות משהו."

"שמהו שקשור לבאולינג, מאמי." "מה הקשר?"

"סלזאר אוהב באולינג." "אהה. מאד אינטיליגנטי מצידך.

"יפה שלי." "פסיק עם הקיטש הזה."

"חחח טוב". 

"תגיוד.... אתם חושבים שיש לו משתף פעולה?" "בוודאי!" ג'יני מיהרה.

"מי?" "מייק אביב."

הפרק הקודם		הפרק הבא